ירושלמי נזיר ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת נזיר · פרק ד · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ה משנה[עריכה]

נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר רבי עקיבה אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר בד"א בתגלחת הטהרה אבל בתגלחת הטומאה יפר שהוא יכול לומר אי איפשי באשה מנוולת רבי אומר אף בתגלחת הטהרה יפר שהוא יכול לומר אי איפשי באשה מגולחת

הלכה ה גמרא[עריכה]

מיפר לה מפני שערה רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יסא בן חנינא גזירת הכתוב היא הפר נדריה היפר מה שעליה בשעה שהוא מיפר נדריה מיפר מה שעליה אמר רבי לעזר דרבי שמעון היא אמר רבי יוחנן דברי הכל היא משניתק מלא תעשה לעשה רבנין אמרין (במדבר ו) ואחר ישתה הנזיר יין אחר כל המעשים הללו רבי שמעון אומר אפילו אחר מעשה יחידי אמר חזקיה מתניתא מסייע לרבי לעזר במה דברים אמורים בתגלחת טהרה אבל בתגלחת טומאה יפר שהוא יכול לומר אי איפשי באשה מנוולת הא תגלחת טהרה אינה מנוולת מאן דאית ליה תגלחת אינה מנוולת לא רבי שמעון אמר רבי יוסי בר אבון אוף רבי דכוותה רבי אומר אוף בתגלחת טהרה יפר שהוא יכול לומר אי איפשי באשה מגולחת ויימר אי איפשי באשה מנוולת ומגולחת אמר רבי יונתן לא אמר ר' עקיבה אלא בחטאת שחטאת פסולה שלא לשמה מעתה אפילו בחיים אינה נמסרת לגבוה אלא בשחיטה