ירושלמי כתובות ו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת כתובות · פרק ו · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנה[עריכה]

פסקה להכניס לו כספים סלעה נעשית ששה דינר והחתן מקבל עליו עשרה דינר וקופה לכל מנה ומנה רשב"ג אומר הכל כמנהג המדינה

הלכה ד גמרא[עריכה]

פסקה להכניס לו בחמש מאות דינר שום עשה אותו ארבע מאות לא עשה כן אלא עשה אותו אלף אם עשת קיצותא גובה את הכל ואם לאו מיגרע חמשה דינר לכל סלע ואינו נוגע בתוספת פסקה להכניס לו חמש מאות דינר כספים עושה אותן שבע מאות ומחצה לא עשה כן אלא עשה אותן אלף אם עשת קיצותא גובה את הכל ואם לאו מיגרע ששה דינר לכל סלע ואינו נוגע בתוספת פסקה להכניס לו אלף זוז צריך לעשותן חמשה עשר מנה לא עשה כן אלא כתב לה שדה שוה בשנים עשר מנה תחת אלף זוז אם עשתה קיצותא גובה את הכל ואם לאו אין פוחתין לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הכא את מר מיגרע והכא את מר אינו מיגרע כאן בנטלה מקצת כאן בשלא נטלה מקצת הכא את מר נוגע בתוס' והכא את מר אינו נוגע בתוספת תמן הוסיף ולא פיחת ברם הכא פיחת ולא הוסיף תניא בין בשום בין בכספים בשום מה לפי מה שהוא פוחת לפי מה שהוא מוסיף לפי מה שהיא מכנסת כיני מתניתא וקופת בשמים הכל מנה אמר רבי יוחנן עשו הניית בשמים כהניית כספים אמר רבי אבין עשו הניית פריה ורביה כהניית כספים כהדא תלמידוי דרבי יוסי סלקון לקדשין אשכחינון ערירין אמרון לון אתניתון ביניכון אם התניתם ביניכם הרי יפה ואם לאו הכל כמנהג המדינה