ירושלמי כלאים ו ד

<< | ירושלמי · מסכת כלאים · פרק ו · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ד משנה

פיסקי עריס שמונה אמות ועוד וכל מידות שאמרו חכמים בכרם אין בהם ועוד חוץ מפיסקי עריס אילו הן פיסקי עריס ערים שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מיכן וחמש גפנים מיכן אם יש שם שמונה אמות לא יביא זרע לשם שמונה אמות ועוד נותנין לו עבודתו וזורע את המותר עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך קרן וכלה נותנין לו עבודתו וזורע את המותר רבי יוסה אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם הקנים היוצאין מן העריס חס עליהן לפסקן כנגדן מותר עשאן כדי שיהלך בהן החדש אסור הפרח היוצא מן העריס רואין אותו כילו מטוטלת תלויה בו כנגדו אסור וכן בדלית המותח זמורה מאילן לאילן תחתיה אסור ספקה בחבל או בגמי תחת הסיפק מותר עשאו כדי שיהלך עליו החדש אסור

הלכה ד גמרא

לית הדא פליגא על רבי זעירא דרבי זעירא אמר שמונה חוץ ממקום כרתין פתר לה שמונה אמות וכל שהוא ולמה לא תניתה ולא תיסבור כההיא דאמר רבי יוחנן כל מידות שאמרו חכמים ועוד טפח וההין ריבה ציבחר לפום כן לא תניתה רבי יונה בעי למה לי נן אמרין כל מידות שאמרו חכמים אין בהן ועוד חוץ מפיסקי עירס והתנינן עשרת קבין ירושלמיי שהן ששה עשרוניין ועדויין תמן למידות וכאן לאמות והתנינן אמר רבי יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדמע תמן למידות וכא לאמות והתנינן אמר רבי יודה בן בבא הגינה והקרפף שהיא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים שמואל אמר בשני שלישי אמה שנו ולא שנייא בין שבנה גדר ואח"כ נטע אחת עשרה גפנים בין שנטע אחת עשרה גפנים ואח"כ בנה גדר ואח"כ נפסקה האמצעית יש כאן עריס ויש כאן פיסקי עריס חרב הגדר אין כאן עריס ולא פיסקי עריס רבי אבודמי אחוה דרבי יוסי בעי חזר ובנייה את אמר חזר עריס למקומו ודכוותה חזרו פיסקי עריס למקומן רבי יוסי בשם רבי יוחנן מעשה ששרף רבי יוחנן בן נורי בנגניגר מה שרף פיסקי עריס שרף ר' חייא בשם ר' יוחנן מעשה ששרף ריב"נ בנגניגר מה שרף בין עריס לגדר שרף אמר רבי יוסי קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא ניחא פיסקי עריס שרף דברי חכמים חלוקין עליו בין עריס לגדר שרף דברי חכמים חלוקין עליו ולא שמיע דאמר רבי יעקב בר אחא איתפלגון רבי יוחנן ור"ש בן לקיש עריס עצמו מהו רבי יוחנן אמר אסור ומקדש ר"ש בן לקיש אמר אסור ואינו מקדש והוא שיהא בקרן זוית ארבעה טפחים כדי מקום תנינן הכא דר' יוסי ותנינתה תמן אילו תנינתה הכא ולא תנינתה תמן הוינן אמרין הכא על ידי שהיא הלכת עריס את עמר מותר הוי צורכה מתני תמן או אלו תנינתה תמן ולא תנינתה הכא הוינן אמרין תמן על ידי שהוא מגופך מארבע רוחותיו את אמר אסור הכא על ידי שאינו מגופף מארבע רוחותיו את אמר מותר הוי צורכא מתניא הכא וצורכא מתניא תמן תמן אמר את רואה כילו שפוד של מתכת תחוב בו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן עד מקום שהוא נקמן רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בן חנינא תחת האשכולות אסור ומקדש תחת העלין לא אמר רבי יוסי אפילו תחת העלין אסור ומקדש