ירושלמי כלאים ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת כלאים · פרק ב · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנה[עריכה]

כל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר יבור בין ממין אחד בין משני מינין רבי שמעון אומר לא אמרו אלא ממין אחד וחכמים אומרי' כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרובע במה דברים אמורי' תבואה בתבואה וקטנית בקטנית תבואה בקטנית וקטנית בתבואה באמת אמרו זירעוני גינה שאינן נאכלין מצטרפין אחד מעשרים וארבעה בנופל לבית סאה אמר רבי שמעון כשם שאמרו להחמיר אף להקל הפשתן בתבואה מצטרפת אחד מעשרים וארבעה בנופל לבית סאה

הלכה א גמרא[עריכה]

אנן תנינן שיש בה אית תניי תני שנפל לתוכה אמר רבי מנא מאן דאמר שיש בה אחד מעשרים וארבעה מאן דאמר שנפל לתוכה אחד מעשרים וחמשה אמר רבי יוסי בי רבי בון בין כמאן דאמר שיש בה בין כמאן דאמר שנפל לתוכה אחד מעשרים וארבעה מאי כדון מאן דאמר שיש בה בתלוש מאן דאמר שנפל לתוכה במחובר מה נן קיימין אם במתכוין לזרע אפילו חיטה אחת אסור אם לערב אפילו כל שהוא אסור לערב רבי יעקב בר אחא אבא בר חייא בשם רב הבורר צרורות מתוך כיריו של חבירו חייב להעמיד לו חטין יפות תחתיהן אמר רבי יוסי זאת אומרת שהוא אסור לערב אם אמר את שמותר לערב למה לי חטין יפות תחתיהן מכר לו חיטין יפות ונמצאו ברורות מהו שינכה לו דמי אותו הרובע מיליהון דרבנין אמרין אינו מנכה לו דמי אותו הרובע דאמר רבי יעקב בר אחא אבא בר חייא בשם רב הבורר צרורות מתוך חיטין של חבירו חייב להעמיד לו חיטין יפות תחתיהן בירר רובע אחד ומחצה מהו שינכה לו דמי אותו הרובע רבי חיננא ורבי מנא רבי חיננא אמר מנכה לו רבי מנא אמר אינו מנכה לו דהוא אמ' ליה אילו יהבתון לי הוינא צרר לון בסירקי מה דהוה זבונה חמי הו' זבן אלא בשנתערבו דרך מכנס והא תנינן באמת אמרו זירעוני גינה שאינן נאכלין מצטרפין אחד מעשרים וארבעה בנופל לבית סאה ותני עלה כגון קב וחצי קב ואחד מעשרים וארבעה לחצי קב טב הוא כלום עד כאן חשו למראית העין מיכן ואילך לא חשו למראית העין ימעט כאיזה צד הוא ממעט או פוחת מן רובע או מוסיף על הסאה לא כן אמר רבי יוחנן ר' אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר מזיד אסור תמן את מרבה לבטל איסור תורה ברם הכא את מרבה לבטל מפני מראית עין רבי יוסי אומר יבור מ"ט דר' יוסי מכיון שהתחיל ברובע צריך להשלים את כל הרובע מודה רבי יוסי שאם היה שם פחות מן הרובע משעה ראשונה אינו זקוק לו היאך עבידה היה שם רובע אחד משני מינין בורר מין אחד ודיו או צריך לבור את כולו ר' שמעון אומר לא אמרו אלא מין אחד שני מינין לא עד היכן עד רובה של סאה חזר והוסיף חזרה תבואה להתירה כמה דר"ש אמר אין שני מינין מצטרפין לאסור כן הוא אומר הכא אין שני מינין מצטרפין להיתר היאך עבידא היה שם עשרים ושנים רבעים ומחצה של חיטים וחצי רובע שעורין ונפל לתוכו פחות מרובע עדשים אפי' כן אין שני מינין מצטרפי' להיתר בד"א כו' ותני עלה כגון שלשת קבין וארבעת קבין הא קביים אחד מעשרים וארבע באמת א"ר לעזר כל מקום ששנו באמת הלכה למשה מסיני ותני עלה כגון קב וחצי קב הא קביים ברובע הכא את אמ' קביים ברובע והכא את אמר קביים אחד מעשרים וארבעה ר' זעירא ר' אבונא בשם רב הונא חד אמ' [עד] תשעה קבין וחרנא אמר עד שמונה תשעה ועשרה מהו שיצטרפו איתא חמי תשעה ושלשה מצטרפין תשעה ועשרה לא כ"ש רבי אבין ור' חנינה תרויהון אמרין סאה חולקת ביניהון ורובע סאה אסור בשלשת קבין ורובע שלשת קבין אסור בסאה רובע סאה אסור בתשעת קבין ורובע תשעת קבין אוסרין בסאה שלשת רבעים של פשתן אוסרין בסאה היאך עבידא אתר דזרע רובע דחיטין זרע תלתא רובעין דכיתן