ירושלמי יומא ה ז
<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ה · הלכה ז | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
מתניתין כל מעשה יוה"כ האמור על הסדר הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום הקדים דם השעיר לדם הפר יחזיר ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר אם עד שלא גמר את המתנות שמבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזיר ויזה בתחילה מבפנים וכן בהיכל וכן במזבח הזהב שכולן כפרה וכפרה בפני עצמן ר' אלעזר ור' שמעון אומר ממקום שפסק משם הוא מתחיל:
גמרא תני א"ר יהודה בד"א בעבודות הנעשות בפנים בבגדי לבן אבל בעבודות הנעשות בחוץ בבגדי זהב אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי וחכ"א אף הנעשות בחוץ בבגדי זהב אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום ר' אבהו בשם ר' יוחנן שניהן מקרא אחד הן דורשין (שמות ל) מדם חטאת הכפורים אחת רבנן אמרי עבודות שהוא נכנס פעם אחת בשנה רבי יהודה אומר מקום שהוא נכנס בו פעם אחת בשנה רבי הושעיה בשם ר' פס במתנות הבדים אבל במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר אמר רבי לעזר ונתן מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת ואחר כך שחט את השעיר הנעשה בתחילה כשר. אמר רבי יוסה אילו נשפך מדם הפר ומדם השעיר המונח בכוס שמא אינו מביא פר אחד וכשר מה בין שחט עד שלא נתן מה בין שחט משנתן אילו אמר ונתן יאות רבנן אמרי שלש לכושר ושלש לפסול ר' לעזר ור"ש אומר ארבעים ושלש לכושר וארבעים ושלש לפסול ורבנן אמריכל שבע ושבע כפרה בפני עצמה רבי אלעזר ורבי שמעון אמרי כל אחד ואחד כפרה בפני עצמו רבי זעירה בשם ר' לעזר טעמא דר' לעזר בי רבי שמעון (ויקרא טז) וכלה מכפר את הקדש אפילו אין שם אלא מתנה אחת אמרה התורה כלה אמר רבי לעזר נתן מקת מתנות ונשפך הדם מביא אחרים תחתיהן אלו ואלו נשפכין במצותן לכן צריכה כשנקרא עליהן לשם פסול אמר רבי יוסה ויאות אילו נתן מקצת מתנות ונשפך הדם שמא אינו מביא אחרים תחתיהן ומועלין. בראשונים ר' חגיי בעא קומי ר' יוסה
עד כדון כששחט את הראשונים לשם כושר והשניים לשם פסול שחט את הראשונים לשם פסול ואת השניים לשם כושר א"ר יוסה מצינו פסול מוציא מיד פיגול מצינו פסול מוציא מיד כושר: