ירושלמי יומא דף ל א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


ניטל מן הסמוך לפנים וכל היוצא מבפנים להינתן בחוץ ניתן מן הסמוך לפנים רבי ירמיה בשם רבי פדת גחלים שבכל יום ונר המערבי למידין מגחלים של יה"כ ושני בזיכי לבונה למידין משירי דמים ואת כל דם הפר ישפך לרבות פר דם יום הכיפורים לשפיכה ולמה לא אמר ושעיר א"ר מנא בלא כך אינו זקוק להערות אשכחת אמר (ויקרא ד) ואת כל דם הפר ישפך לרבות דם פר יום הכיפורים ושעיר לשפיכה וכלה מכפר את הקדש אית תניי תני אם כילה כיפר ואית תניי תני אם כיפר כילה רבי אבהו בשם ר' יוחנן מחלוקת ביניהון מאן דאמר אם כיפר כילה השיריים מעכבין מאן דאמר אם כלה כיפר אין השיריים מעכבין רבי יהושע בן לוי אמר משמעות ביניהון מן השיריים אין השיריים מעכבין ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי אין השיריים מעכבין מאי כדון מאן דאמר אם כלה כיפר עושה אותן ארבע מתנות מאן דאמר אם כיפר כלה אינו עושה אותן אלא מתנה אחת תני א"ר ישמעאל מה אם שירי חטאת שאינן מכפרין ניתנין על היסוד תחילת עולה שהיא מכפרת אינו דין שתינתן על היסוד אמר לו רבי עקיבה לא אם אמרת בשירי חטאת שאינן מכפרין ואינן ראוין לכפר ניתנין על היסוד תחילת עולה שהיא מכפרת וראויה לכפר אינו דין שתינתן על

 

עין משפט

38 ה_לח מיי' פי"ט מהל' מעשה הקרבנות הלכה ד':