ירושלמי יומא דף ו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי יומא · דף ו א · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


גמרא ואינו טמא משום הזייתו א"ר יוסה בי רבי בון משהיה מקריב קרבנותיו היו מזין עליו: שכהן גדול מקריב בראש ונוטל חלק בראש: היך עבידה עור זה שלי חלה אחת משתי הלחם שש חלות מלחם הפנים הכא הוא נסב כולה וכא הוא נסיב פלגא א"ר זעירה כאן לקרבן יחיד וכאן לקרבן ציבור תני ר' אומר אומר אני שלא יטול אלא מחצה אית תניי תני ר' אומר אומר אני שיטול מחצה היך עבידה היה שם עור אחד רבנן אמרי נוטל את כולו ר' אומר אומר אני שלא יטול אלא מחצה היו שם ארבעה חמשה עורות רבנן אמרי נוטל אחד רבי אומר אומר אני נוטל מחצה מה טעמא דרבי (ויקרא ב) והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו וכי אין אנו יודעין שאהרן בכלל בניו ומה ת"ל לאהרן ולבניו אלא אמר אהרן יסב פלגא ובניו יסבין פלגא כהדא בולי ואסטרגי הוה לון קריבו אתא עובדא קומי ר' ואמר אין בולי בכלל אסטרגי וליידא מילה אמר בולי ואסטרגי אלא אמר אילין יתנון פלגא ואילין יתנון פלגא א"ר יוסה בי רבי בון ר' כדעתיה דר' אמר (ויקרא כד) והיתה לאהרן ולבניו לאהרן מחצה ולבניו מחצה מתיב ר' בא בר ממל והא מתני' פליגא האומר הרי עלי מאה עשרונות להביאן בשני כלים מביא חמשים בכלי א' וחמשים בכלי א' ואם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא אילו מי שאמר הרי עלי מאה עשרונות סתם ולא אמר בכמה כלים הוא מביאן וליידא מילה אמר להביאן בשני כלים יביא חמשים בכלי אחד וחמשים בכלי אחד ותני עלה אם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא אמר רבי יוסי בי רבי בון מכיון שעד ששים יכולין ליבלל כמי שקבע לו ששים משעה ראשונה