ירושלמי יבמות טז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק טז · הלכה ט | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ט משנה[עריכה]

אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים וחלה אחד מהם בדרך והניחוהו בפונדק ובחזירתן אמרו לפונדקית איו חבירינו נומת להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו אמרו לו לא תהא כהנת כפונדקית אמר להם כשתהא הפונדקית נאמנת הפונדקית הוציאה להן מקלו ומנעלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו

הלכה ט גמרא[עריכה]

הפונדקית הוציאה להן מקלו ומנעלו ואפונדתו וספר תורה שהיה בידו רבי אחא בשם רבי חנינא עשו אותה כהיה שהוא נאמנת על אתר אמר ר' שמואל בר סוסרטא עשו אותה כגוי מסיח לתומו חד אריסטון בעא קומי ר' מנא ליתה דא פליג על רבי שמעון בן לקיש דרבי שמעון בן לקיש אמר כל ששואלין אותו והוא משיב לית כן כההיא דא"ר שמואל בר סוסרטא אית כן כההוא דמר רבי חנינא עשו אותה כחיה שהוא נאמנת על אתר