ירושלמי יבמות טז ו

<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק טז · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ו משנה

מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על בת קול מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו שוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן פלוני נשכני נחש והרי אני מת הלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו

הלכה ו גמרא

אמר רבי חנינא לימדני רבי יונתן והן שראו בוביה של אדם רב אחא בשם רבי חננא תמן תנינן מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע את קולי יכתוב גט לאשתו הרי אלו יכתבו ויתנו ומר רבי יונתן והן שראו בוביה של אדם רבי אחא בשם רבי חננא בשם רבי חנינא הדא דתימר בשדה אבל בעיר אפילו לא בוביה של אדם והן תנינן מי שהיה מושלך בבור ואמר כל מי ששומע את קולי יכתוב גט לאשתו הרי זה יכתבו ויתנו ומר רבי יונתן והוא שראו בוביה של אדם אמר רבי אבון המזיקין מצויין בבורות כדרך שהן מצויין בשדות תמן תנינן המסית זה הדיוט והניסית זה ההדיוט הא חכם לא מכיון שהוא ניסית אין זה חכם מכיון שהוא מסית אין זה חכם כיצד עושין לו להערים עליו מכמינים עליו ב' עדים בני אדם בבית הפנימית ומושיבין אותו בבית החיצון ומדליקין נר על גביו כדי שיהו רואין אותו ושומעין את קולו שכן עשו לבן סטדא בלוד שהכמינו לו שני תלמידי חכמים והביאוהו לבית דין וסקלוהו וכה תאמר אכן שנייא היא דמר אני אף הכא אני שלא יברח וילך לו וילך ויסית את אחרים עמו תמן תנינן המביא גט ואבד ממנו אם מצאו על אתר כשר ואם לאו פסול איזהו על אתר ר' יוחנן אמר כל שלא עברו שם שלשה בני אדם עבר גוי מהו נישמעינה מן הדא אדא בר בר חנה אייתי גיטא ואבד מיניה אשכחיה חד סרקאי אתא עובדא קומי רבנן ואכשרון חדא אמרה עבר גוי כשר נימר סימן הוי ליה בהיה ולא כן תני אין סימן לגיטין בההוא דו אמר תרתי שורין ברם הכא ה"א שבו היה נקוד רבי עזרא בעי קומי רבי מנא הכא למה הוא פסול אני אומר אחד היה שם והיה שמו כשמו הגע עצמך שבדקו כל אותו מקום ולא מצאו שם אחד כשמו ולא משום חומר היה בעריות והא תנינן הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו הלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו אמר ליה רבי מנא כן אמר ליה ר' שמי רבי אחא בשם רבי בון בר חייא האיש הזה בידו ב' גיטין ובידו א' כשר וא' פסול אבד את הכשר והשליך את הפסול בשעה שמצא אני אומר את הפסול מצא