ירושלמי חלה ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת חלה · פרק ד · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ה משנה[עריכה]

נתיי איש תקוע הביא חלו' מבייתור ולא קיבלו ממנו אנשי אלכסנדיראה הביאו חלותיהן מאלכסנדריאה ולא קיבלו מהן אנשי הר בצועים הביאו ביכוריהן קודם לעצרת ולא קיבלו מהן מפני הכתוב שבתורה (שמות כג) וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה בן אטיטס העלה בכורו' מבבל ולא קיבלו מהן [ממנו] יוסף הכהן הביא בכוריו יין ושמן ולא קיבלו ממנו אף הוא העלה את בניו ואת בני ביתו לעשות פסח קטן בירושלים והחזירוהו שלא יקבע הדבר חובה אריסטון הביא בכוריו מאפמיא וקיבלו ממנו מפני שאמרו הקונה בסוריא כקונה בפרוור ירושלם

הלכה ה גמרא[עריכה]

תני רבי חייה גזרו עליהן והחזירם למקומן אמר רבי בא בר זבדא איפשר לאוכלה אין את יכול שלא יאמרו ראינו תרומה טמאה שנאכלת לשורפה אין את יכול שלא יהו אומרים ראינו תרומה טהורה נשרפת להחזירה למקומה אין את יכול שלא יהו אומרים ראינו תרומה יוצא מן הארץ לחוץ לארץ הא כיצד מניחה על הפסח ושורפה אמר רבן שמעון בן גמליאל אני ראיתי את שמעון בן כהנא שותה יין של תרומה בעכו שאמר זה הובא מקיליקיה וגזרו עליו ושתייו בספינה ואין בני אדם טועין לומר שמביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ נאמר לא ירד לעכו איכן שתייו מן החוט ולחוץ מן החוט ולפנים נאמר מן החוט ולחוץ אמר רבי יונה אפילו תימר מן החוט ולפנים לא חשו למראית העין בספינה אימתי היה שמעון בן כהנ' בימי רבי ליעזר רבי שמעון בר כהנה הוה מסמך לרבי ליעזר עברון על חד סייג אמר ליה אייתי חד קיסם נחצי שניי חזר ואמר לא תיתי לי כלום אמר דאין אתי כל בר נש ובר נש מיעבד כן הוה אזיל סייגה דגוברה רבי חגיי הוה מסמך לרבי זעירא עבר חד טעין חד מובל דקיסין אמ' ליה אייתי לי חד קיסם ניחצי שניי חזר ואמר ליה לא תיתי לי כלום דאין אתי כל בר נש ובר נש מתעבד כן הא אזלא מובלה דגברא [לא] רבי זעירה כשר כל כך אלא מילין דיצרן שמע לך [לן] נעבדינן אנשי אלכסנדריאה הביאו חלותיהן מאלכסנדריאה ולא קבלו מהן א"ר בא מרי ולא רבי חייה רובא היא עוד הוא אית ליה וגזרו עליהן והחזירום אני שהר צבועים הביאו ביכורים קודם לעצרת ולא קיבלו מהן תנינן תמן אין מביאין בכורים משקין רבי הילא בשם רבי לעזר כיני מתניתא אין עושין בכורים משקין אפילו משזכו בהן בעלים והתני רך ביכורים משקה להביאן מניין שיביא תלמוד לומר תביא תיפתר שלקטן משעה הראשונה על מנת כן וכאן לא לקטן משעה ראשונה על מנת כן ואתייא כמאן דאמר פסחן של נשים רשות תני האשה עושה פסח הראשון לעצמה והשני טפילה לאחרים דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר האשה עושה פסח שני לעצמה אפילו בשבת ואין צריכה לומר הראשון רבי שמעון בן אלעזר אומר האשה עושה פסח ראשון טפילה לאחרים ואינה עושה פסח שני מה טעמא דרבי מאיר (שמות יב) איש שה לבית אבות כל שכן לבית מה טעמא דרבי שמעון בן אלעזר איש ולא אשה מה מקיימין רבנין איש פרט לקטן אמר רבי יונה ואפילו למאן דאמר חובה שנייא היא שהדבר מסויי' שמע יקבע הדבר חובה לא כן סברנן מימר קודם לשתי חלות [הלחם] לא יביא ואם הביא כשר שנייא היא שהדבר מסויים שמא יקבע הדבר חובה ולא כן תנינן אם באו תמימין יקרבו שנייא היא שהדבר מסויים שמא יקבע הדבר חובה אריסטון הביא ביכוריו מאפמיא וקיבלו ממנו תמן תנינן אין מביאין תרומה מחוץ לארץ לארץ ויביאו ביכורין אמר רבי הושעיא ביכורים באחריות הבעלים תרומה אינה באחריות הבעלים אם אומר את כן אף הן מרדפין לאחריה לשם