ירושלמי דמאי א ד
<< | ירושלמי · מסכת דמאי · פרק א · הלכה ד | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי ·
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ד משנה[עריכה]
הדמאי מערבין בו ומשתתפי' בו מברכין עליו ומזמנים עליו ומפרישין אותו ערום ובין השמשות ואם הקדים מעשר שני לראשון אין בכך כלום שמן שהגרדי סך באצבעותיו חייב בדמאי ושהסורק נותן בצמר פטור מן הדמאי
הלכה ד גמרא[עריכה]
מפרישין אותו ערום שאינו טעון ברכה ובין השמשות הדא דתנינן ספק חשיכה ספק לא חשיכה תני רבי חלפתא בן שאול מחללין דמאי במרחץ שאינו טעון ברכה הא ודאי טעון ברכה רבי מנא בעי קומי רבי יודן כיצד הוא מברך אם היו פירות על פדיון מעשר שני אם היו מעות על חילול מ"ש אם הקדים שני לראשון אין בכך כלום בשעבר הא בתחילה לא רבי בא בריה דרבי חייא בר ווא רבי חייא בשם רבי יוחנן מותר להקדים שני לראשון בדמאי רבי יעקב בר אחא בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי לא יעשה ואם עשה מה שעשה עשוי מהו ליקבע שני במקום ראשון רבי יוסי בן שאול אייתי ליה אריסי' פירי א"ל צא וקבע שני וחזר ואמר ליה צא וקבע ראשון וחש לומר שמא קבע שני במקום ראשון הדא אמרה שמותר לקבע שני במקום ראשון עולא בר ישמעאל בשם רבי יוחנן פוטר אדם את טבלו בסאה אחת של טבל כיצד הוא עושה מביא סאה אחת של טבל ועושה אותה שני ופודה אותה וחוזר ועושה אותה תרומת מעשר למקום אחר נחת עולא לתמן ואמרה בשם רבי יוחנן וחברון עלוי התיב רב ששת והא מתניתא פליגא היו לפניו שתי כלכלות של טבל ותני עלה נוטל מן השניה שני תאני' ושני עישורים ועישורו של עישור ויטול שני תאנים ויעשה אותן שני ויפדה ויחזור ויעשם תרומת מעשר למקום אחר אמר רבי מנא ואין שני שבראשונה טבול לראשון שבשניה אמר רבי חנניה תמן כרי שהוא טובל לראשון ולשני ברם הכא שני שנתקן מחמת ראשון את חוזר ועושה אותו ראשון שמן הגרדי סך באצבעותיו חייב בדמאי מה שהסורג נותן בצמר פטור מדמאי מה בין זה לזה זה על גב גופה בטל וזה על גב צמר הוא בטל