ירושלמי ברכות ו
מתוך: ירושלמי ברכות ו א (עריכה)
משנה[עריכה]
כיצד מברכין על הפירות פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים:
גמרא[עריכה]
כתיב (תהלים, כד) לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה הנהנה כלום מן העולם מעל עד שיתירו לו המצות אמר רבי אבוה כתיב (דברים, כב) פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם העולם כולו ומלואו עשוי ככרם ומהו פדיונו ברכה ר' יחזקיה רבי ירמיה רבי אבון בשם ר"ש בן לקיש (תהלים, טז) אמרת לה' ה' אתה טובתי בל עליך אם אכלת וברכת כביכול כאילו משלך אכלת ד"א טובתי בל עליך מבלה אני טובתי בגופך ד"א טובתי בל עליך יבללו כל הטובות ויבואו עליך אמר רבי אחא מהו בל עליך שאיני מביא טובה על העולם מבלעדיך כמה דאת אמר (בראשית, מא) ובלעדיך לא ירים איש את ידו רבי חייא (ויקרא, יט) קדש הלולים מלמד שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו מיכן היה רבי עקיבה אומר לא יטעום אדם כלום עד שיברך רבי חגי ורבי ירמיה סלקון לבי חנוותא קפץ רבי חגי ובירך עליהן אמר ליה רבי ירמיה יאות עבדת שכל המצות טעונות ברכה ומניין שכל המצות טעונות ברכה רבי תנחומא רבי אבא בר כהנא בשם רבי אלעזר (שמות, כד) ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה הקיש תורה למצות מה תורה טעונה ברכה אף מצות טעונות ברכה רבי יוחנן נסב זיתא ובירך לפניו ולאחריו והוה רבי חייא בר ווא מסתכל ביה אמר ליה רבי יוחנן בבלייא למה את מסתכל בי לית ליך כל שהוא ממין שבעה טעון ברכה לפניו ולאחריו אית ליה ומה צריכה ליה מפני שגלעינתו ממעטתו ולית ליה לר"י שגלעינתו ממעטתו מה עביד ליה ר' יוחנן משום ברייה מילתיה דר"י אמרה שכן אפי' אכל פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה יין בזמן שהוא כמות שהוא אומר עליו בורא פרי העץ ואין נוטלין ממנו לידים בזמן שהוא מזוג אומר עליו בורא פרי הגפן ונוטלין ממנו לידים דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים בין חי בין מזוג אומרים עליו בורא פרי הגפן ונוטלין ממנו לידים א"ר אבא אין בו משום איבוד אוכלין רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו שמן זית אומר עליו בורא פרי העץ אמר רבי חייא בר פפא קומי רבי זעירא ומתניתא אמרה כן חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ויין לאו שחוק הוא לא מר אלא חוץ מן היין הא שאר כל הדברים אע"פ ששחוקין הן בעינן הן רבי אבא אמר רב ושמואל תרויהון אמרין ירק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו רבי זעירא בשם שמואל ראשי לפתות ששלקן אם בעיינן הן אומר עליהם בורא פרי האדמה שחקן אומר עליהן שהכל נהיה בדברו א"ר יוסי ומתניתא אמרה כן חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ופת לאו שחוק הוא לא מר אלא חוץ מן הפת הא שאר כל הדברים אע"פ ששחוקי' הן בעינן הן רבי חייא בר ווא בשם ר' יוחנן זית כבוש אומר עליו בורא פרי העץ רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן ירק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו א"ר שמואל בר רב יצחק מתניתא מסייע לרבי בנימין בר יפת אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין אם בעיינן הן אדם יוצא בהן ידי חובתן בפסח. אמר ר' זעירא מאן ידע משמעה מן ר' יוחנן יאות לר' חייא בר ווא או ר' בנימין בר יפת לא רבי חייא בר ווא. ועוד מן הדא מן מה דאנן חמיין רבנן רברביא עלון לאברייתא ונסבין תורמסין ומברכין עליהון בורא פרי האדמה. ותורמסי' לאו שלוקי' הן. אין תימר מתניתין שנייא היא שאמרה התורה מרורין ותורמסין כיון ששלקן כבר בטלה מרירתן אמר רבי יוסי ב"ר בון ולא פליגין זית ע"י שדרכו לאכול חי אע"פ שכבש בעינו הוא. ירק כיון ששלקו נשתנה. רבי יעקב בר אחא אמר איתפלגין רב נחמן ורבנן רב נחמן אמר המוציא לחם מן הארץ ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ אתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. לפת ר' חיננא בר יצחק ורבי שמואל בר אימי חד אמר לפת לא פת היתה וחרנא אמר לפת לא פת היא עתידה להיות (תהלים, עב) יהי פסת בר בארץ בראש הרים רבי ירמיה בריך קומי ר"ז המוציא לחם מן הארץ וקלסיה מה כרבי נחמיה שלא לערב ראשי אותיות מעתה המן הארץ שלא לערב ראשי אותיות על דעתי' דר' נחמיה הבורא פרי הגפן ועל דעתייהו דרבנן בורא פרי הגפן ר' זריקן אמר ר"ז בעי אהן דנסב תורמוסא ומברך עילוי ונפל מיניה מהו מברכה עילוי זמן תניינות מהו בינו לבין אמת המים אמרין תמן לכך כוין דעתו מתחילה ברם הכא לא לכך כוין דעתו מתחלה תני ר' חייא אין מברכין על הפת אלא בשעה שהוא פורס. א"ר חייא בר ווא הדא אמרה אהן דנסב פוגלא ומברך עילוי והוא לא אתי לידיה צריך למברכה עילוי זמן תניינות אמר רבי תנחום בר יודן צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא להזכיר שם שמים לבטלה: עד כמה יברך ר' חננא ור' מנא חד אמר עד כזית וחרנא אמר עד פחות מכזית מאן דמר כזית כיי דתנינן תמן וכולן פתיתין כזית מאן דמר עד פחות מכזית תני ר' ישמעאל אפי' מחזירה לסולתה. תני כל שאומר אחריו ג' ברכות אומר לפניו המוציא לחם מן הארץ וכל שאין אחריו ג' ברכות אין אומר לפניו המוציא לחם מן הארץ התיבון הרי פחות מכזית הרי אין אומר אחריו ג' ברכות מעתה לא יאמרו לפניו המוציא לחם מן הארץ רבי יעקב בר אחא אומר לשאר המינים נצרכה רבי אבא בשם רב מסובין אסורים לטעום כלום עד שיטעום המברך ריב"ל אמר שותין אע"פ שלא שתה מה פליג מה דמר רב כשהיו כולן זקוקין לככר אחד מה דמר ריב"ל כשהיה כל א' וא' כוסו בידו תני המברך פושט ידו תחילה אלא אם רצה לחלוק לו כבוד לרבו או למי שגדול ממנו בתורה הרשות בידו רב כד הוה קצי הוה טעים בשמאלי' מפליג בימיני' רב הונא אמר אהן דמר סב בריך סב בריך אין בו משום הפסק ברכה הב אחוונא לתורייא יש בו משום הפסק ברכה רב הונא אמר הדא שתיתא והדא מורתא שחיקתא אומר עליו שנ"ב רב הונא אמר הרי שנתן לתוך פיו ושכח ולא בירך אם היו משקין פולטן אם היו אוכלין מסלקן לצדדין רבי יצחק בר מרי קומי רבי יוסי ב"ר אבון בשם רבי יוחנן אפילו אוכלין פולטן דכתיב (תהלים, עא) ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך הכוסס את החיטין אומר עליו בורא מיני זרעונים אפיין ובשלן בזמן שהפרוסות קיימות אומר עליהן המוציא לחם מן הארץ ומברך לאחריו ג' ברכות אם אין הפרוסות קיימות אומר עליהן בורא מיני מזונות ומברך אחריו ברכה אחת מעין שלש עד כמה יהו פרוסות ר' יוסי ב"ר אבון כהנא בר מלכיה בשם רב עד כזיתים. הכוסס את האורז אומר עליו בורא מיני זרעונין אפיו ובישלו אע"פ שהפרוסות קיימות אומר עליו בורא מיני מזונות ואין צריך אחריו לברך רבי ירמיה אמר בורא פרי האדמה בר מרינא בריך קומי ר"ז וקומי רבי חייא בר ווא שהכל נהיה בדברו ר"ש חסידא אומר בורא מיני מעדנים אמר רבי יוסי ב"ר אבון ולא פליגי מאן דמר בורא מיני מזונות בההוא דעביד בול מאן דמר בורא פרי האדמה בההוא דבריר מאן דמר שהכל נהיה בדברו בההיא דשלוק ומאן דמר בורא מיני מעדנים בההוא דטרוף. עד כדון בתחילה. בסוף רבי יונה בשם ר"ש חסידא אשר ברא מיני מעדנים לעדן בהן נפש כל חי בא"י על הארץ ועל מעדניה רבי אבא בר יעקב בשם רבי יצחק רובא ר' כשהוא אוכל בשר או ביצה היה אומר אשר ברא נפשות רבות להחיות בהם נפש כל חי בא"י חי העולמים. עד כדון בסוף. בתחילה אמר רבי חגי בורא מיני נפשות התיב רבי יוסי והא מתניתא פליגא על החומץ ועל הגוביי ועל הנובלות הוא אומר שהכל נהיה בדברו והדין גוביי לא מין נפש הוא אתיא דר"ש חסידא כרבי ודברי שניהם כר"ג דתני זה הכלל שהיה רבי יהודה אומר משום ר"ג כל שהוא ממין שבעה ואינו מין דגן מין דגן ולא אפאו פת ר"ג אומר מברך לאחריו שלש ברכות וחכמים אומרים ברכה אחת וכל שאינו ממין שבעה ואינו ממין דגן. ר"ג אומר מברך לפניו ולאחריו וחכמים אומרים מברך לפניו ולא לאחריו. רבי יעקב בר אידי בשם רבי חנינא כל שהוא כעין סולת וכעין חליטה ומחמשת המינין אומר עליו בורא מיני מזונות ומברך לאחריה ברכה אחת מעין שלש וכל שהוא כעין סולת וכעין חליטה ואינו מחמשת המינין א"ר יונה שלח רב זעירא גבי אילין דבית ר' ינאי ואמרון ליי לית אנא ידע מה אמרון לי מאי כדון א"ר יוסי מסתברא שהכל נהיה בדברו ר' ירמיה בעי הדין דאכל סולת מהו למיברכה בסופה א"ר יוסי והכן לא אכל רבי ירמיה סולת מן יומוי. לית צורכה דאי לא למה הוא חותם בה בארץ נעשית כברכת פועלים דתני הפועלים שהיו עושין מלאכה עם בעל הבית הרי אלו מברכין ברכה ראשונה וכוללין של ירושלים בשל ארץ וחותמין בשל ארץ אבל אם היו עושין עמו בסעודן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אלו מברכין ארבע דבית ר' ינאי עבדן לה כמטבע ברכה מהו להזכיר בה מעין המאורע א"ר אבא בר זימנא ר' זעירא היה מזכיר בה מעין המאורע א"ר ירמיה הואיל וחש לה ר' זעירא צריכין אנו מיחוש. תני מברכין על הדגן כשהוא מן המובחר קלוסקין ושלימה של בעל הבית אומר על הקלוסקין פרוסה של קלוסקין ושלימה של בעל הבית אומר על השלימה של בעל הבית פת חיטין ופת שעורין אומר על של חוטין פרוסה של חיטים ושלימה של שעורים אומר על הפרוסה של חטין פת שעורין ופת כוסמין אומר על של שעורין והלא של כוסמין יפה ממנה אלא שזו ממין שבעה וזו אין ממין שבעה ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא דר' יודה היא דר' יודה אמר אם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך. פת טמאה ופת טהורה ר' חייא בר ווא אמר אומר על הטהורה פת נקייה טמאה ופת קיבר טהורה ר' חייא בר אדא בשם ר' אחא על איזה מהן שירצה יברך. קורא ר' יעקב בר אחא בשם שמואל אומר עליו בורא פרי העץ תנא ר' חלפתא בן שאול שהכל נהיה בדברו תני ר' יהושע בורא מיני דשאים מתניתא דר' אושעיא פליגא עילויי ואילו הן מיני דשאים הקונרס והחלימה והדמוע והאטד:
מתוך: ירושלמי ברכות ו ב (עריכה)
משנה[עריכה]
בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא על פירות האדמה בורא פרי העץ לא יצא ועל כולם אם אמר שהכל יצא:
גמרא[עריכה]
רבי חזקיה בשם ר' יעקב בר אחא דר' יודה היא דר' יודה עביד את האילנות כקשים. אמר רבי יוסי דברי הכל היא פירות האילן בכלל פירות האדמה ואין פירות האדמה בכלל פירות העץ רב הונא אמר חוץ מן היין ומן הפת. מתניתא אמרה כן חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ תני ר' יוסי אומר כל המשנה על המטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו ר' יודה אומר כל שנשתנה מברייתו ולא שינה ברכתו לא יצא ר' מאיר אומר אפילו אמר ברוך שברא החפץ הזה מה נאה הוא זה יצא ר' יעקב בר אחא בשם שמואל הלכה כר' מאיר מילתיה דרב אמרה כן חד פרסוי אתא לגבי רב בגין דאנא אכל פיסתי ולא אנא חכים מברכא עליה ואנא אמר ברוך דברא הדין פסא נפיק אנא ידי חובתי א"ל אין. רב יהודה בשם אבא בר בר חנה בר קפרא ותרין תלמידוי נתארחו אצל בעל הבית בהדין פונדיקא דברכתא אפיק קומיהון פרגן ואחונייא וקפלוטין אמרו נברך על קפלוטה דו פטר אחונייתא ולא פטר פרגיתא נברך על אחונייתא לא פטר לא דין ולא דין פרץ חד ובירך על פרגיתא שהכל נהיה בדברו גחיך ליה חבריה א"ל בר קפרא לא לזה גורגרן אלא לך לוגלן זה עשה בגרגרנותו אתה למה לגלגתה ולזה אמר חכם אין כאן זקן אין כאן אמרו לא יצאה שנתן עד שמתו א"ר יוסי הא אזלינן תרין ולא שמעינן מינה כלום מיי כדין מסתברא מברך על הקפלוטה שהכל נהיה בדברו טפילה לו:
מתוך: ירושלמי ברכות ו ג (עריכה)
משנה[עריכה]
על דבר שאין גידוליו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו על החומץ ועל הגוביי ועל הנובלות אומר שהכל נהיה בדברו רבי יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו:
גמרא[עריכה]
החמיץ יינו אומר ברוך דיין האמת בא לאוכלו אומר שהכל נהיה בדברו ראה גוביי אומר ברוך דיין האמת בא לאכלן אומר שהכל נהיה בדברו ראה נובלות שנשרו אומר ברוך דיין האמת בא לאוכלן אומר ברוך שהכל נהיה בדברו:
מתוך: ירושלמי ברכות ו ד (עריכה)
משנה[עריכה]
היו לפניו מינין הרבה רי"א אם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך וחכמים אומרים על אי זה מהן שירצה:
גמרא[עריכה]
רבי יהושע בן לוי אמר מה פליגן ר' יודה ורבנן כשהיה בדעתו לאכול פת אבל אין בדעתו לאכול פת כל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך. א"ר אבא צריך לברך בסוף א"ר יוסי הדא דר' בא פליגא על דרבי יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמר מה פליגין ר' יודה ורבנן בשהיה בדעתו לאכול פת אבל אם אין בדעתו לאכול פת כל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך. ומר ר' בא וצריך לברך בסוף לא בירך נעשה טפילה דתנינן תמן כל שהוא עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה הדא גריזמתה ר' ירמיה בשם ר' אמי מברך על תורמוסה א"ר על שם (משלי, כב) אל תגזול דל כי דלת הוא עד כדון בשיש בדעתו לאכול פת לא היה בדעתו לאכול פת לא בדה. רבן גמליאל זוגה סלק גבי אילין דבית ר' ינאי חמתהון נתבין ומברכין לפניו ולאחריו אמר לון ועבדין כדין. ר' זעירא שלח שאל לר' שמואל בר נחמן ר' כהנא בשם ר' אבינא כל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך. אמר ר' זעירא ויאות. מן מאן דאנן חמיין רבנן סלקון לריש ירחא ואכלין ענבין ולא מברכין בסופה. לא בשיש בדעתו לאכול פת. היו לפניו מינין שבעה על איזה מהן הוא מברך תמן אמרין כל הקודם למקרא קודם לברכה וכל הסמוך לארץ קודם לכל:
מתוך: ירושלמי ברכות ו ה (עריכה)
משנה[עריכה]
בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון בירך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון בירך על הפת פטר את הפרפרת בירך על הפרפרת לא פטר את הפת בית שמאי אומרים אף לא מעשה קדירה:
גמרא[עריכה]
אמר רב חסדא לא תנינן אלא בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון אבל אם בירך על היין שבתוך המזון לא פטר את היין שלאחר המזון תמן אמרין אפילו בירך על היין שלפני המזון לא פטר את היין שלאחר המזון והא תנינן בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון רב הונא ורבי יהושע בן לוי כהדין דשתי קונדיטון וחרנה אמר כהדין דשתי חמר בתר בילני. רבי חלבו רב הונא רב בשם ר' חייא רובא פת הבאה כיסנין אחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחריה א"ר אמי ר' יוחנן פליג אמר ר' מנא לר' חזקיה במה הוא פליג כשאכל מאותו המזון באמצע המזון א"ל אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון אתא ר' חגי בשם ר' זעירא אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון אמר רבי חנינא בר סיסיי הוון אילין דנשייא משלחין ליה נקלווסין והוה שבק לון בתר מזוניה ומברך עליהון תחילה וסוף. רב חונה אכל תמרין עם פיסתיה א"ל רב חייא בר אשי פליג את על רבך שובקין בתר מזונך ואת מברך עליהן תחילה וסוף א"ל אינין אינין עיקר נגיסתי רבי יונה ורבי יוסי סלקון למישתיתיה דרבי חנינא ענתנייה אפיק קומיהון פת הבאה בכיסנין לאחר המזון אמרין נישבוק אולפנה וניתי לן למתניתה דתני רבי מנא אמר משום ר' יודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי פת הבא בכיסנין לאחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחריה אמרי מכיון דהן יחידיי ורבנן פליגין עלוי נעביד כרבנן אמר מרינוס בי ר' יהושע אהן דאכל גריזמי וסלית אף ע"ג דהוא מברך על גריזמתה בסופה לא פטר סולתא. מה כבית שמאי דבית שמאי אומר אף לא מעשה קדירה א"ר יוסי דברי הכל היא. בירך על הפת פטר את הפרפרת ואת מעשה קדירה כדברי בית הלל בית שמאי אומרים לא פטר את מעשה קדירה אבל אם בירך על הפרפרת תחילה כל עמא מודיי דלא פטר את הפת ולא מעשה קדירה רבי אבא בריה דרב פפא בעי אהן דאכל סולת ובדעתיה מיכול פיתא מהו מברכה על סולתא בסופא רבנן דקיסרין פשטין לה צריך לברך בסוף:
מתוך: ירושלמי ברכות ו ו (עריכה)
משנה[עריכה]
היו יושבין כל אחד ואחד מברך לעצמו היסיבו אחד מברך לכולן בא להן יין בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו לאחר המזון אחד מברך לכולן ואומר על המוגמר אע"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה:
גמרא[עריכה]
רבי יהושע בן לוי אמר בשבוע הבן היא מתניתא הא בעל הבית בתוך ביתו לא. תני רבי חייא אפילו בעל הבית בתוך ביתו תני סדר סעודה אורחין נכנסין ויושבין על הספסלין ועל הקתדריות עד שכולן מתכנסין הביאו להן יין כל אחד ואחד מברך לעצמו הביאו להן לידים כל אחד ואחד נוטל ידו אחת הביאו להן פרפרת כל אחד ואחד מברך לעצמו עלו והיסבו הביאו להן יין אע"פ שבירך על הראשון צריך לברך על השני. ואחד מברך ע"י כולם הביאו להן לידים אע"פ שנטל ידו אחת צריך ליטול שתי ידיו הביאו להם פרפרת אחד מברך ע"י כולן ואין רשות לאורח ליכנס אחר ג' פרפראות תמן תנינן סוכה שבעה כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד י"ט האחרון רבי אבא בר כהנא רב חייא בר אשי בשם רב צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום רבי יהושע בן לוי אמר צריך לקדש בתוך ביתו רבי יעקב בר אחא בשם שמואל קידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר צריך לקדש רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יהושע מי שסוכתו עריבה עליו מקדש לילי י"ט האחרון בתוך ביתו ועולה ואוכל בתוך סוכתו אמר רבי אבון ולא פליגין מה דמר רב כשלא היה בדעתו לאכול בבית אחר ומה דמר שמואל כשהיה בדעתו לאכול בבית אחר א"ר מנא אתיא דשמואל כרבי חייא ודרבי הושעיא כרבי יהושע בן לוי. אמר ר' אמי זאת אומרת שנחלקין בפירות שאלו את בן זומא מפני מה בא להן יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אמר להן מפני שאין בית הבליעה פנוי א"ר מנא הדא אמרה אהן דעטיש גו מיכלא אסור למימר ייס. בגין סכנתא דנפשא. ואומר על המוגמר. מה בין מוגמר ובין יין מוגמר כולן מריחין יין אחד הוא טועם ר' זעירא בשם רב ירמיה מוגמר כיון שהעלה עשן צריך לברך רבי ירמיה בעא מיבדוק לרבי זעירא א"ל כיצד הוא אומר על שמן ערב. א"ל אשר נתן ריח טוב בשמן ערב א"ל אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים יצחק בר אבא בר מחסיה ורב חננאל הוון יתבין חד אמר ברוך שנתן ריח טוב בעצי בשמים וחרנה אמר ברוך שנתן ריח טוב בעשב הארץ. מתיב מן דמר בעשב הארץ למן דמר בעצי בשמים וכי עצים הן א"ל והכתיב (יהושע, ב) ותטמנם בפשתי העץ וכי עצים הן. סלקין לבית רב ושמעון בר חונה בשם רב אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים. גניבא אמר שמן לזוהמא אינו צריך לברך. אמר ר' יודן ואפילו קווי לתוך ידו רבי חלבו רב הונא בשם רב המרבץ אלינתית בתוך ביתו אינו צריך לברך אמר רב חסדא על כולן הוא אומר אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים בר מן אהן מוסכין דיימר אשר נתן ריח טוב במיני בשמים:
מתוך: ירושלמי ברכות ו ז (עריכה)
משנה[עריכה]
הביאו לו מליח בתחילה ופת עמו מברך על המליח ופוטר את הפת שהפת טפילה לו. זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה:
גמרא[עריכה]
רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן מתנייתא עד שלא למדו סעודת מלכים ובמקום שעושין את המליח עיקר. אבל במקום שאין עושין את המליח עיקר לא בדא. ר' ירמיה בשם רב פיתא ופרור אומר על הפירור במקום שעושין את הפירור עיקר. אבל במקום שאין עושין את הפירור עיקר לא בדא. רבי סימון בשם ר"ש בן לקיש שקיזמי ופיתא אומר על השקיזמי במקום שעושין את השקיזמי עיקר. אבל במקום שאין עושין את השקיזמי עיקר לא בדא:
מתוך: ירושלמי ברכות ו ח (עריכה)
משנה[עריכה]
אכל תאנים וענבים ורימונים מברך עליהן שלש ברכות דברי רבן גמליאל. וחכמים אומרים ברכה אחת. ר' עקיבה אומר אפילו אכל שלק והוא מזונו מברך עליו שלש ברכות. השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו. ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן:
גמרא[עריכה]
ר' סימון ר' תדאי בשם ר' יהושע אכל במזרחה של תאינה ובא לאכול במערבה צריך לברך. אבא בר רב הונא אמר יין ישן יין חדש צריך לברך. שינוי יין אין צריך לברך. שינוי מקום צריך לברך. הסיע דעתו כמי שהוא שינוי מקום. רבי על כל חבית וחבית שהיה פותח היה מברך עליה. ומה היה אומר. ר' יצחק רובה בשם רבי ברוך הטוב והמטיב. מעשה בר' עקיבה שעשה משתה לשמעון בנו על כל חבית וחבית שהיה פותח היה מברך עליה ואומר חמרא טבא לחיי רבנן ולתלמידיהון. השותה מים לצמאו אומר ברוך שהכל נהיה בדברו. א"ר יונה חוץ ממי דקרים. א"ר יוסי ולכל מים שהוא צמא. א"ר אבון השותה מי דקרים מהו אומר ברוך שברא מי רפואות. אית תניי תני מי דקרים ואית תניי תני מי דקלים מאן דמר מי דקרים. שהן דוקרין את המרה. ומן דמר מי דקלים שהן יוצאין מבין שני דקלים: