ירושלמי ברכות פרק ג מנוקד ומעוצב
תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי · סֵדֶר זְרָעִים
מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת · פֶּרֶק שְׁלִישִׁי
פרק זה בתלמוד הבבלי
[מִשְׁנָה:]
"מִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו,
פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין.
נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן,
אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה, וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה;
אֶת שֶׁהַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִין,
וְאֶת שֶׁאֵין הַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין.
אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה."
[תלמוד]
תְּנֵי:
"וּמִן הַתְּפִלִּין".
אָבֵל, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אֵינוֹ נוֹתֵן תְּפִלִּין.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, הוּא נוֹתֵן תְּפִלִּין.
וְאִם בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת, הוּא חוֹלְצָן כָּל שִׁבְעָה.
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר:
בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי, אֵינוֹ נוֹתֵן תְּפִלִּין.
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, הוּא נוֹתֵן תְּפִלִּין.
וְאִם בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת, אֵינוֹ חוֹלְצָן.
אִם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֵינוֹ נוֹתֵן תְּפִלִּין,
צָרְכָּה מֵימַר "מִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו"?
אֶלָּא, בְּגִין דִּתְנָא דָּא, תְּנָא דָא.
רַבִּי זְעֵירָה, מָר עֻקְבָּן בְּשֵׁם שְמוּאֵל,
רַבִּי זְעֵירָה, רַב יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַב:
הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּנְתִינָה,
וַהֲלָכָה כְרַבִּי יְהוֹשֻעַ בַּחֲלִיצָה.
רַבִּי זְעֵירָא בָּעֵי:
נָתַן בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר,
מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ שֶׁלֹּא לַחֲלֹץ?
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
וְכֵנִי, נָתַן בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר,
נַעֲשָׂה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ שֶׁלֹּא לַחֲלֹץ?
וְאִין כֵּנִי, נֵימַר הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר!
אָמַר רַבִּי בּוּן:
כְּתִיב:
(דְּבָרִים טז,ג) "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,
כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ".
יָמִים שֶׁאַתְּ עוֹסֵק בָּהֶן בַּחַיִּים,
וְלֹא יָמִים שֶׁאַתְּ עוֹסֵק בָּהֶן בַּמֵּתִים.
תְּנֵי:
אִם רָצָה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
לָמָּה?
מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁלַּמֵּת,
אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּשָּׂא מַשּׂוֹאוֹ?
מָה נָפֵיק מִבֵּינֵיהוֹן?
הָיָה לוֹ מִי שֶׁיִּשָּׂא מַשּׂוֹאוֹ.
וְאִן תֵּימַר,
מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁלַּמֵּת, אָסוּר.
וְאִם תֹּאמַר,
מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּשָּׂא מַשּׂוֹאוֹ,
הֲרֵי יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיִּשָּׂא מַשּׂוֹאוֹ.
וְהָתְנֵי:
"פָּטוּר מִנְּטִילַת לוּלָב"!
תִּפָּתֵר בַּחֹל.
וְהָתְנֵי:
"פָּטוּר מִתְּקִיעַת שׁוֹפָר"!
אִית לָךְ מֵימַר, בַּחֹל, לֹא בְיוֹם טוֹב.
אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא:
מִכֵּיוָן שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין.
כַּיִי דִּתְנֵינַן תַּמָּן: (שבת כג,ד)
"מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם,
לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי הַכַּלָּה וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת,
לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין, חֲלִילִים וּמְקוֹנְנוֹת."
כְּמִי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא מַשּׂוֹא.
מֵאֵימָתַי כּוֹפִין אֶת הַמִּטּוֹת?
מִשֶּׁיֵּצֵא הַמֵּת מִפֶּתַח הֶחָצֵר.
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר:
מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל.
וּכְשֶׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִפֶּתַח הֶחָצֵר.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְתַלְמִידָיו:
"כְּפוּ אֶת הַמִּטּוֹת!"
וּכְשֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלֵל,
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
"כְּפוּ אֶת הַמִּטּוֹת!"
אָמְרוּ לוֹ:
כְבָר כְּפִינוּם עַל פִּי זָקֵן.
בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא זוֹקֵף אֶת מִטּוֹתָיו,
וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא כוֹפָן.
תְּנֵי:
דַּרְגָּשׁ נִזְקֶפֶת וְאֵינָהּ נִכְפֵּית. <מיטה גבוהה>
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
שׁוֹמֵט קְלִבִּינְטְרִין שֶׁלָּהּ וְדַיּוֹ. <שרפרף, מדרגה לעלות למיטה>
רַבִּי יוֹסֵה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵה:
מִטָּה שֶׁנִּקְלִיטֶיהָ עוֹלִין וְיוֹרְדִין בָּהּ,
שׁוֹמְטָן וְדַיּוֹ.
אֵי זוֹ הִיא מִטָּה וְאֵי זֶה הוּא דַּרְגָּשׁ?
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
כָּל שֶׁמְּסָרְגִין עַל גּוּפָהּ, זוֹ הִיא מִטָּה,
וְכָל שֶׁאֵין מְסָרְגִין עַל גּוּפָהּ, זֶהוּ דַּרְגָּשׁ.
וְהָא תְּנֵינַן: (כלים טז,א)
"הַמִּטָּה וְהָעֲרִיסָה, מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג."
אִם מְסָרֵג הוּא עַל גּוּפָהּ,
לְאֵי זֶה דָּבָר הוּא שָׁפָהּ?
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:
תִּפָּתֵר בְּאִלֵּין עַרְסָתָא קֵיסְרַיָּתָא דְאִית לָהֶן נְקָבִין.
מִנַּיִן לִכְפִיַּת הַמִּטָּה?
רַבִּי קְרִסְפָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
(אִיּוֹב ב,יג) "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ",
"עַל הָאָרֶץ" אֵין כָּתוּב כָּאן,
אֶלָּא "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ", דָּבָר שֶׁהוּא סָמוּךְ לָאָרֶץ.
מִכָּן שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִין עַל גַּבֵּי מִטּוֹת כְּפוּיוֹת.
בַּר קַפָּרָא אָמַר:
"אִיקוֹנִין אַחַת טוֹבָה הָיְתָה לִי בְּתוֹךְ בֵּיתָךְ, <דיוקן>
וּגְרַמְתַּנִי לִכְפּוֹתָהּ.
אַף אַתְּ כְּפֵה מִטָּתָךְ!"
וְאִית דְּמַפְּקִין לִשָּׁנָא:
"יִכָּפֶה הַסַּרְסוּר".
רַבִּי יוֹנָה וְרַבִּי יוֹסֵה,
תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
חַד אָמַר:
מִפְּנֵי מָה הוּא יָשֵׁן בְּמִטָּה כְּפוּיָה?
שֶׁיְּהֵא נֵעוֹר בַּלַּיְלָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא אָבֵל. [25]
וָחֳרָנָה אָמַר:
מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יָשֵׁן עַל מִטָּה כְּפוּיָה,
הוּא נֵעוֹר בַּלַּיְלָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא אָבֵל.
אָבֵל, כָּל זְמַן שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו,
אוֹכֵל אֵצֶל חֲבֵרוֹ.
וְאִם אֵין לוֹ חָבֵר, אוֹכֵל בְּבַיִת אַחֵר.
וְאִם אֵין לוֹ בַּיִת אַחֵר, עוֹשֶׂה מְחִיצָה וְאוֹכֵל.
וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה,
הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו לַכֹּתֶל וְאוֹכֵל.
וְלֹא מֵסֵב, וְלֹא אוֹכֵל כָּל צָרְכּוֹ,
וְלֹא שׁוֹתֶה כָּל צָרְכּוֹ,
וְלֹא אוֹכֵל בָּשָׂר, וְלֹא שׁוֹתֶה יַיִן.
וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו.
וְאִם בֵּרַךְ, אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו "אָמֵן",
וַאֲחֵרִים שֶׁבֵּרְכוּ, אֵין עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם "אָמֵן".
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בַּחֹל,
אֲבָל בַּשַּׁבָּת, מֵסֵב וְאוֹכֵל.
וְאוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן,
וְאוֹכֵל כָּל צָרְכּוֹ וְשׁוֹתֶה כָּל צָרְכּוֹ.
וּמְזַמְּנִין עָלָיו,
וְאִם בֵּרַךְ, עוֹנִין אַחֲרָיו "אָמֵן",
וַאֲחֵרִים שֶׁבֵּרְכוּ, עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם "אָמֵן".
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
הוֹאִיל וְהִתַּרְתָּ לוֹ אֶת כָּל אֵלּוּ,
חַיְּבֵהוּ בִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁלַּתּוֹרָה!
אִם חַיֵּי שָׁעָה הִתַּרְתָּ לוֹ, חַיֵּי עוֹלָם לֹא כָל שֶׁכֵּן?
רַבִּי יוּדָה בֶן פָּזִי בְשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי:
הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
נִמְסַר לָרַבִּים, אוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן;
נִמְסַר לַכַּתָּפִים, כְּמִי שֶׁנִּמְסַר לָרַבִּים.
כַּד דְּמַךְ רַבִּי יַסָּא,
קַבֵּיל רַבִּי חִיָּא בַּר וָא אֲבִילוֹי,
וְאַיְכְּלוֹן בְּשַׂר וְאַשְׁקִיתוֹן חֲמַר. <והאכילם בשר והשקה אותם יין>
כַּד דְּמַךְ רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא,
קַבֵּיל רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אֲבִילוֹי,
וְאַיְכְּלוֹן בְּשַׂר וְאַשְׁקִיתוֹן חֲמַר.
כַּד דְּמַךְ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק,
קַבֵּיל רַבִּי זְעֵירָא אֲבִילוֹי,
וְאַיְכְּלוֹן טְלוֹפְחִין, <עדשים>
מֵימַר, כְּמָה דְּהוּא מִנְהָגָא.
רַבִּי זְעֵירָא מִי דָּמֵיךְ פְּקַד וַמַר: <בהיותו גוסס>
לָא תְקַבְּלוּן עֲלַי יוֹמָא הֵן אַבְלָא, <היום הזה אבל>
וְלִמְחַר מִרְזָחַיָּא. <סעודות אבלות>
רַבִּי יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא כָּתוֹבָה, <הסופר>
מְטָתֵיהּ אֹנֶס, <קרה לו אסון, מת קרובו>
וְעַלּוּן לְגַבֵּיהּ רַבִּי מָנָא וְרַבִּי יוּדָן.
וַהֲוָה חֲמַר טָב, וְאִשְׁתּוֹן סַגִּין וְגַחֲכוּן. <יין טוב, ושתו הרבה וצחקו>
לִמְחַר אֲתוֹן בָּעַיִין מֵעוֹל גַּבֵּיהּ,
אָמַר לוֹן:
רַבָּנַן, הָכֵן בַּר נָשׁ עָבֵיד לְחַבְרֵיהּ?
לֹא הֲוֵינַן חָסְרִין אֶתְמוֹל אֶלָּא מֵקוּם וּמִרְקוּד.
תְּנֵי:
עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת שׁוֹתִין בְּבֵית הֶאָבֵל:
שְׁנַיִם לִפְנֵי הַמָּזוֹן,
וַחֲמִשָּׁה בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן,
וּשְׁלֹשָׁה לְאַחַר הַמָּזוֹן.
אֵלּוּ הֵם שְׁלֹשָׁה שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן:
אֶחָד לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן,
וְאֶחָד לִגְמִילוּת חֲסָדִים,
וְאֶחָד לְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים.
וּכְשֶׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן עוֹד שְׁלֹשָׁה:
אֶחָד לְחַזַּן הַכְּנֶסֶת,
וְאֶחָד לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת,
וְאֶחָד לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל.
וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּכְּרִין וְהוֹלְכִין,
גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן וְהֶחְזִירוּם לִמְקוֹמָן.
כֹּהֵן, מָהוּ שֶׁיִּטָּמֵא לִכְבוֹד רַבּוֹ?
רַבִּי יַנַּי זְעֵירָא, דְמַךְ חָמוּי.
הוּא הֲוָה חָמוּי וְהוּא הֲוָה רַבֵּיהּ.
שְׁאַל לְרַבִּי יוֹסֵה וַאֲסַר לֵיהּ.
שְׁמַע רַב אַחָא וַמַר:
יִטָּמְאוּ לוֹ תַּלְמִידָיו.
רַבִּי יוֹסֵה, נִטְמְאוּ לוֹ תַּלְמִידָיו,
וְאָכְלוּ בָשָׂר וְשָׁתוּ יַיִן.
אָמַר לוֹן רַבִּי מָנָא:
חֲדָא מִן תַּרְתֵּי לָא פָלְטָת לְכוֹן:
אִם אֲבֵלִים אַתֶּם,
לָמָּה אֲכַלְתֶּם בָּשָׂר וְלָמָּה שְׁתִיתֶם יַיִן?
וְאִם אֵין אַתֶּם מִתְאַבְּלִין, לָמָּה נִטְמֵאתֶם?
מָהוּ שֶׁיְּטַמָּא כֹהֵן לְתַלְמוּד תּוֹרָה?
רַבִּי יוֹסֵה הֲוָה יְתִיב מְתַנֵּי, וְעָאל מִיתָא.
מַן דִּנְפַק לֵיהּ, לָא אֲמַר לֵיהּ כְּלוּם,
וּמַן דִּיתַב לֵיהּ, לָא אֲמַר לֵיהּ כְּלוּם.
רַבִּי נְחֶמְיָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר:
אַבָּא לָא הֲוָה עָבַר תְּחוֹת כִּפָּתַהּ דְּקֵיסָרִין.
וְרַבִּי אָמִי עָבַר.
רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי כֹּהֵן, וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא,
הֲווֹ מְטַיְּלִין בְּאִלֵּין פְּלָטֵיוָתָא דְּצִפּוֹרִי. <שדרות>
הִגִּיעוּ לְכִפָּה וּפֵרַשׁ רַבִּי כֹּהֵן.
הִגִּיעוּ לִמְקוֹם טָהֳרָה, וְחָזַר אֶצְלָן.
אָמַר לוֹן:
בְּמָה הֲוֵיתוּן עֲסִיקִין?
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה לְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא:
לָא תֵימַר לֵיהּ כְּלוּם.
אִי מִשּׁוּם דְּבָאֵישׁ לֵיהּ דִּפְרַשׁ, <לא נעם לו>
שֶׁמִּטַּמֵּא כֹהֵן לְתַלְמוּד תּוֹרָה,
לָא יָדְעִין;
וְאִי מִשּׁוּם דַּהֲוָה גַיְיסָן, <גס רוח, גאוותן>
לָא יָדְעִין.
תְּנֵי:
מִטַּמֵּא כֹּהֵן וְיוֹצֵא חוּצָה לָאָרֶץ,
לְדִינֵי מָמוֹנוֹת וּלְדִינֵי נְפָשׁוֹת,
וּלְקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ וּלְעִבּוּר שָׁנָה,
וּלְהַצִּיל הַשָּׂדֶה מִיַּד גּוֹי.
וַאֲפִלּוּ רֵטוֹר יוֹצֵא וְעוֹרֵר עָלֶיהָ, <עורך דין>
לִלְמֹד תּוֹרָה וְלִשָּׂא אִשָּׁה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ לוֹ מֵאֵיכָן לִלְמֹד, אַל יִטַּמֵּא.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מֵאֵיכָן לִלְמֹד תּוֹרָה, יִטַּמֵּא,
שֶׁלֹּא מִכָּל אָדָם זוֹכֶה לִלְמֹד.
אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹסֵף הַכֹּהֵן,
שֶׁהָיָה מִטַּמֵּא וְיוֹצֵא אַחַר רַבּוֹ לְצִידָן.
אֲבָל אָמְרוּ:
אַל יֵצֵא כֹּהֵן לְחוּצָה לָאָרֶץ,
אֶלָּא אִם כֵּן הִבְטִיחוּ לוֹ אִשָּׁה. [26]
מָהוּ שֶׁיְּטַמָּא כֹּהֵן לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם?
מַגְבִּילָה, אַחוּי דְּרַבִּי אַבָּא בַּר כֹּהֵן,
אָמַר קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַבִּי אַחָא:
מִטַּמֵּא כֹּהֵן לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם.
שְׁמַע רַב אַחָא וָמַר:
אֲנָה לָא אַמְרֵית לֵיהּ כְּלוּם.
חֲזַר וְאָמַר:
אוֹ דִּלְמָא לָא שְׁמַע מִנִּי,
אֶלָּא כַּיִי דָּמַר רַבִּי יוּדָא בֶּן פָּזִי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר:
כָּל כֹּהֵן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו,
עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה.
וּסְבַר מֵימַר,
שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה דּוֹחָה לְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.
אֲנָה לָא אַמְרֵית לֵיהּ כְּלוּם.
אַיְתוֹנֵיהּ וַאֲנָה אַלְקֵינֵיהּ.
רַבִּי אַבָּהוּ הֲוָה יָתִיב מְתַנֵּי בִכְנִישְׁתָא מָרָדְתָה בְּקֵיסָרִין
וַהֲוָה תַּמָּן מִיתָא.
אֲתָת עָנְתָא דִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם,
וְלָא שַׁאֲלוּן לֵיהּ.
אֲתָת עָנְתָא דְמֵיכְלָא, <הגיע זמן האוכל>
וְשַׁאֲלוּן לֵיהּ.
אָמַר לוֹן:
עַל נְשִׂיאַת כַּפַּיִם לָא שְׁאַלְתּוּן לִי,
וּלְמֵיכְלָא שְׁאַלְתּוּן לִי!
כֵּיוָן דְּשַׁמְעוּן כֵן,
הֲוָה כָּל חַד וְחַד שָׁמֵט גַּרְמֵיהּ וְעָרַק.
אָמַר רַבִּי יַנַּי:
מִטַּמֵּא כֹהֵן לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ.
כַּד סְלַק דְּיוֹקְלֵיטְיָנוּס מַלְכָּא לְהָכָא,
חֲמוֹן לְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מְפַסַּע עַל קִבְרַיָּה דְצוֹר,
בְּגִין מֶחְמְיָנֵיהּ. <לראותו>
רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
מִצְוָה לִרְאוֹת גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת;
לִכְשֶׁתָּבוֹא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד,
יְהֵא יוֹדֵעַ לְהַפְרִישׁ בֵּין מַלְכוּת לְמַלְכוּת.
מָהוּ שֶׁיִּטַּמָּא כֹהֵן לִכְבוֹד הַנָּשִׂיא?
כַּד דְּמַךְ רַבִּי יוּדָן נְשִׂיאָה,
אַכְרֵיז רַבִּי יַנַּי וַמַר:
אֵין כְּהֻנָה הַיּוֹם!
כַּד דְּמַךְ רַבִּי יוּדָא נְשִׂיאָה,
בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יוּדָה נְשִׂיאָה
דְּחַף רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא לְרַבִּי זְעֵירָא
בִּכְנִישְׁתָא דְּגוּפְתָא דְּצִפּוֹרִין, וְסָאֲבֵיהּ.
כַּד דַּמְכַת נְהוֹרָיָה אַחָתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָא נְשִׂיאָה,
שְׁלַח רַבִּי חֲנִינָא בָּתַר רַבִּי מָנָא, וְלָא סְלֵק.
אָמַר לֵיהּ:
אִם בְּחַיֵּיהֵן אֵין מִטַּמְּאִין לָהֶן, כָּל שֶׁכֵּן בְּמִיתָתָן!
אָמַר רַבִּי נִסָּא:
בְּמִיתָתָן עָשׂוּ אוֹתָן כְּמֵת מִצְוָה.
מָהוּ שֶׁיִּטַּמָּא כֹהֵן לִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ?
רַבִּי יַסָּא שְׁמַע דַּאֲתָת אִמֵּיהּ לְבָצְרָה.
אֲתָא שְׁאַל לְרַבִּי יוֹחָנָן:
מָהוּ לָצֵאת?
אָמַר לֵיהּ:
אִם מִפְּנֵי סַכָּנַת דְּרָכִים, צֵא!
אִם מִשּׁוּם כִּבּוּד אָבִיו וְאִמּוֹ, אֵינִי יוֹדֵעַ.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן רַבִּי יִצְחָק:
עוֹד הִיא צְרִיכָה לְרַבִּי יוֹחָנָן. <מסופקת>
אַטְרַח עֲלוֹי וַמַר:
אִם גָּמַרְתָּ לָצֵאת, תָּבוֹא בְשָׁלוֹם!
שְׁמַע רַבִּי אֶלְעָזָר וַמַר:
אֵין רְשׁוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ.
מָהוּ שֶׁיִּטַּמָּא כֹהֵן לִכְבוֹד הָרַבִּים?
תְּנֵי:
הָיוּ שָׁם שְׁתֵּי דְרָכִים מַתְאִימוֹת,
אַחַת רְחוֹקָה וּטְהוֹרָה,
וְאַחַת קְרוֹבָה וּטְמֵאָה,
אִם הָיוּ הָרַבִּים הוֹלְכִין בָּרְחוֹקָה,
הוֹלֵךְ בָּרְחוֹקָה;
אִם לָאו,
הוֹלֵךְ בַּקְּרוֹבָה, מִפְּנֵי כְבוֹד הָרַבִּים.
עַד כַּדּוּן בְּטֻמְאָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם.
אֲפִלּוּ טֻמְאָה שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי תוֹרָה.
מִן מָה דָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
גָּדוֹל הוּא כְבוֹד הָרַבִּים,
שֶׁהוּא דּוֹחֶה מִצְוָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה שָׁעָה אַחַת.
אָדָא אָמְרָה,
אֲפִלּוּ בְּטֻמְאָה שֶׁהִיא מִדְּבַר תּוֹרָה.
רַבִּי יוֹנָה,
רַבִּי יוֹסֵה גְּלִילָיָא בְּשֵׁם רַבִּי יַסָּא בַּר חֲנִינָא:
אֵין שׁוֹאֲלִין הֲלָכָה לִפְנֵי מִטָּתוֹ שֶׁלַּמֵּת.
וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן שְׁאַל לְרַבִּי יַנַּי
קֻמֵּי עַרְסֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק:
"הִקְדִּישׁ עוֹלָתוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת"
וְהוּא מְגִיב לֵיהּ! <עונה>
נֵימַר, כַּד הֲוָה רַחִיק,
אוֹ כַד הֲווֹן מַסְּקִין לֵיהּ לְסִדְרָה.
וְהָא רַבִּי יִרְמְיָה שְׁאַל לְרַבִּי זְעוֹרָא
קֻמֵּי עַרְסֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק!
נֵימַר, כַּד הֲוָה רַחִיק, הֲוָה מְגִיב לֵיהּ;
כַּד הֲוָה קָרִיב, לָא הֲוָה מְגִיב לֵיהּ.
תְּנֵי:
הַכַּתָּפִים אֲסוּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל,
שֶׁמָּא יִפָּסֵק סַנְדָּלוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן,
וְנִמְצָא מִתְעַכֵּב מִן הַמִּצְוָה.
רַבִּי זְעֵירָא שְׁרַע בְּדִבּוּרָא. <החליק ונפל בזמן ההספד>
אֲתוֹן בָּעַיִין מִזְקְפִנֵּיהּ וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ אִעֲנֵי. <מצאו אותו עונה>
אַמְרוּ לֵיהּ:
מָהוּ כֵן?
אָמַר לוֹן:
לְהָן דַּאֲתֵינַן, עַל שֵׁם: <למקום שאנו באים>
(קֹהֶלֶת ז,ב) "וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ."
[בְּרָכוֹת ג,ב]
מַתְנֵיתָה.
"קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזָרוּ,
אִם יְכוּלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר
עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, יַתְחִילוּ;
וְאִם לָאו, לֹא יַתְחִילוּ.
הָעוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה,
הַפְּנִימִיִּין פְּטוּרִין,
וְהַחִיצוֹנִין חַיָּבִין."
[תלמוד]
תְּנֵי:
אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַמֵּת סָמוּךְ לְקִרְיַת שְׁמַע,
אֶלָּא אִם כֵּן הִקְדִּימוּ שָׁעָה אַחַת,
אוֹ אִם אִחֲרוּ שָׁעָה אַחַת,
כְּדֵי שֶׁיִּקְרְאוּ וְיִתְפַּלָּלוּ.
וְהָא תְּנֵינַן:
"קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזָרוּ"! [27]
תִּפָּתֵר בְּאִלַּיִן דַּהֲווֹ סָבְרִין דְּאִית בֵּיהּ עָנָה, <זמן מספיק>
וְלֵית בֵּיהּ עָנָה.
תְּנֵי:
הַמְּהַסְפֵּד, וְכָל הָעוֹסֵקין בַּהֶסְפֵּד,
מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע,
וְאֵין מַפְסִיקִין לַתְּפִלָּה.
מַעֲשֶׂה הָיָה,
וְהִפּסִיקוּ רַבּוֹתֵינוּ לְקִרְיַת שְׁמַע וְלַתְּפִלָּה.
וְהָא תְּנֵינַן:
"אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר"!
מַתְנֵיתָא, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן,
וּמָה דְּתָנֵי תַנָּיָא, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדִימָא:
מִי שֶׁהוּא נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת,
וּמְצָאָן עוֹמְדִין וּמִתְפַּלְּלִין;
אִם יוֹדֵעַ הוּא שֶׁהוּא מַתְחִיל וְגוֹמֵר
עַד שֶׁלֹּא יַתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר,
כְּדֵי לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן, יִתְפַּלֵּל;
וְאִם לָאו, אַל יִתְפַּלֵּל.
בְּאֵיזֶה "אָמֵן" אָמְרוּ?
תְּרַיִן אֲמוֹרִין,
חַד אָמַר:
בְּאָמֵן שֶׁלְּ"הָאֵל הַקָּדוֹשׁ",
וָחֳרָנָא אָמַר:
בְּאָמֵן שֶׁלְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
אָמַר רַבִּי פִּינְחָס:
וְלָא פְלִיגִי:
מַן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל "הָאֵל הַקָּדוֹשׁ", בַּשַּׁבָּת;
וּמַן דָּמַר בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", בַּחֹל.
תְּנֵי:
רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
הָיוּ כֻּלָּם עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה אַחַת,
הָעוֹמְדִין מִשּׁוּם כָּבוֹד חַיָּבִין,
מִשּׁוּם אָבֵל, פְּטוּרִין.
יָרְדוּ לְסֶפֶֹד,
הָרוֹאִין פָּנִים פְּטוּרִין,
וְשֶׁאֵינָן רוֹאִין פָּנִים חַיָּבִין.
הָוֵי, הָדָא דִתְנֵינַן:
"הָעוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה,
הַפְּנִימִין פְּטוּרִין, וְהַחִיצוֹנִין חַיָּבִין",
מִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה.
הָדָא דְּתָנֵי תַנָּיָא:
"הָעוֹמְדִים מִשּׁוּם כָּבוֹד, חַיָּבִין,
מִשּׁוּם אָבֵל, פְּטוּרִין",
מִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה.
וְהָיִי דִתְנֵינַן תַּמָּן: (סנהדרין ב,א)
"וּכְשֶׁהוּא מְנַחֵם אֶת אֲחֵרִים,
דֶּרֶךְ כָּל הָעָם עוֹבְרִין זֶה אַחַר זֶה,
וְהַמְּמֻנֶּה מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם."
מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:
בָּרִאשׁוֹנָה,
הָיוּ מִשְׁפָּחוֹת עוֹמְדוֹת וַאֲבֵלִים עוֹבְרִין.
מִשֶּׁרַבָּת תַּחֲרוּת בְּצִפּוֹרִין,
הִתְקִין רַבִּי יוֹסֶה בֶּן חֶלְפְּתָה
שֶׁיְּהוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת עוֹבְרוֹת, וְהָאֲבֵלִים עוֹמְדִים.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּתוֹסֶפְתָּא:
חָזְרוּ הַדְּבָרִים לְיוֹשְׁנָן.
[בְּרָכוֹת ג,ג]
מַתְנֵיתָה.
נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים,
פְּטוּרִין מִקִּרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין,
וְחַיָּבִין בַּתְּפִלָּה וּבַמְּזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
[תלמוד]
נָשִׁים מִנַּיִן?
(דְּבָרִים יא,יט) "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם",
וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם.
עֲבָדִים מִנַּיִן?
שֶׁנֶּאֱמַר:
(דְּבָרִים ו,ד) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יי אֱלֹהֵינוּ יי אֶחָד",
אֶת שֶׁאֵין לוֹ אָדוֹן אֶלָּא הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא.
יָצָא הָעֶבֶד, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר.
קְטַנִּים מִנַּיִן?
(שְׁמוֹת יג,ט) "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יי בְּפִיךָ",
בְּשָׁעָה שֶׁהוּא תָדִיר בָּהּ.
"וְחַיָּבִין בַּתְּפִלָּה",
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ.
"וּבַמְּזוּזָה",
דִּכְתִיב:
(דְּבָרִים ו,ט) "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ".
"וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן",
דִּכְתִיב:
(דְּבָרִים ח,י) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ".
תַּמָּן תְּנֵינַן: (קידושין א,ז)
"כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ,
אֲנָשִׁים חַיָּבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת.
וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָהּ,
אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין."
אֵי זֶהוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא?
כְּגוֹן סֻכָּה, לוּלָב, שׁוֹפָר וּתְפִלִּין.
וְאֵי זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין הַזְּמַן גְּרָמָהּ?
כְּגוֹן אֲבֵדָה, וְשִׁלּוּחַ הַקֵּן, מַעֲקֶה וְצִיצִית.
רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִמִּצְוַת צִיצִית,
שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ.
אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן:
אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי,
שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ,
שֶׁהֲרֵי כְסוּת לַיְלָה פָּטוּר מִן הַצִּיצִית?
אָמַר רַבִּי לָא:
טַעְמוֹן דְּרַבָּנִין,
שֶׁכֵּן אִם הָיְתָה מְיֻחֶדֶת לוֹ לַיּוֹם וְלַלַּיְלָה,
שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בְּצִיצִית.
תְּנֵי:
כָּל מִצְוָה שֶׁאָדָם פָּטוּר,
אָדָם מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן,
חוּץ מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן.
וְהָא דִתְנֵינַן: (ראש השנה ג,ח)
"כָּל שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בַּדָּבָר,
אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן"!
הָא אִם הָיָה חַיָּב, אֲפִלּוּ אִם יָצָא, מוֹצִיא.
אָמַר רַבִּי הִלָּא:
שָׁנְיָא הִיא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, דִּכְתִיב בַּהּ:
(דְּבָרִים ח,י) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ",
מִי שֶׁאָכַל, הוּא יְבָרֵךְ.
רַבִּי יוֹסֵה וְרַבִּי יוּדָא בֶּן פָּזִי הֲווֹן יְתִיבִין אָמְרִין:
לָא מִסְתַּבְּרָה בְּקִרְיַת שְׁמַע,
שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְשַׁנֵּן בְּפִיו.
לָא מִסְתַּבְּרָה בַּתְּפִלָּה,
שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ.
מַה בֵּין סֻכָּה וּמָה בֵּין לוּלָב?
סֻכָּה אֵינָהּ טְעוּנָה בְרָכָה,
אֶלָּא לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד,
לוּלָב טָעוּן בְּרָכָה כָּל שִׁבְעָה. [28]
רַבִּי יוֹסֵה וְרַבִּי אַחָא הֲווֹן יְתִיבִין אָמְרִין:
מַה בֵּין סֻכָּה וּמָה בֵּין לוּלָב?
סֻכָּה נוֹהֶגֶת בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים;
לוּלָב אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם.
הֲתֵיב רַבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָיָא:
הֲרֵי תַלְמוּד תּוֹרָה נוֹהֵג בַּלֵּילוֹת כְּבַיָּמִים.
מָיִי כַּדּוּן?
סֻכָּה אִיפְשָׁר לָהּ לִבָּטֵל, <אי אפשר>
תַּלְמוּד תּוֹרָה, אִיפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא לִבָּטֵל.
תְּנֵי:
אֲבָל אָמְרוּ:
"אִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעְלָהּ,
וְעֶבֶד מְבָרֵךְ לְרַבּוֹ,
וְקָטָן לְאָבִיו"!
לֹא כֵן אֲמַר רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי נְהוֹרַאי:
כָּל שֶׁאָמְרוּ בְּקָטָן, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ!
תִּפָּתֵר בְּעוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן "אָמֵן",
כַּיִי דִּתְנֵינַן תַּמָּן: (סוכה ג,י)
"מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ,
עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין,
וּתְהֵא לוֹ מְאֵרָה."
אֲבָל אָמְרוּ:
תָּבוֹא מְאֵרָה לְבֶן עֶשְׂרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבֶן עֶשֶׂר.
[בְּרָכוֹת ג,ד]
מַתְנֵיתָה.
"בַּעַל קֶרִי,
מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ,
לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ;
וְעַל הַמָּזוֹן,
מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן."
[תלמוד]
מָהוּ מְהַרְהֵר?
בְּרָכוֹת.
מַתְנֵיתָא, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַיִם,
וּכְרַבִּי מֵאִיר, דְּתָנֵי:
"בַּעַל קֶרִי שֶׁאֵין לוֹ מַיִם לִטְבֹּל,
הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְאֵינוֹ מַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ,
וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו,
וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ."
תְּנֵי:
"בַּעַל קֶרִי חוֹלֶה שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו תִּשְׁעַת קַבִּין מַיִם,
וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ
שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִים,
טָהַר לְעַצְמוֹ,
אֲבָל אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן,
עַד שֶׁיָּבֹא בְאַרְבָּעִים סְאָה.
רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
אַרְבָּעִים סְאָה מִכָּל מָקוֹם."
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא,
רַבִּי יַסָּא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
רַב חוּנָא אָמַר:
וַאֲפִלּוּ רָאָה אֶת עַצְמוֹ נֵאוֹת בַּחֲלוֹם.
הֲווֹן בָּעַיִין מֵימַר,
וּבִלְבַד מֵאִשָּׁה.
רַבִּי יוֹנָה וְרַבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין:
וַאֲפִלּוּ מִדָּבָר אַחֵר.
תַּמָּן תְּנֵינַן: (יומא ח,א)
יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בָּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה,
וּבִרְחִיצָה וְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל,
וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
וּתְנֵי עֲלַהּ:
בַּעֲלִי קְרָיִין טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן בְּצִנְעָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
וְלֵית הָדָא פְּלִיגָא עַל רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי,
דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
"אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה"!
פָּתַר לַהּ בְּשֶׁשִּׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם,
וְשָׁכַח וְלֹא טָבַל.
וְהָתְנֵי:
מַעֲשֶׂה בְרַבִּי יוֹסֵה בֶן חֶלְפְּתָה
שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל בְּצִנְעָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
אִית לָךְ מֵימַר עַל אוֹתוֹ הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ בְּשׁוֹכֵחַ?
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבּוּן:
כָּל עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת,
אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל כַּתַּרְנְגוֹלִין הַלָּלוּ,
מְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ וְיוֹרֵד וְאוֹכֵל.
רַבִּי חֲנִינָא הֲוָה עָבַר עַל תַּרְעֵי דֵּימוֹסִין בִּקְרִיצְתָה, <שערי המרחץ בהשקמה>
וְאָמַר:
מַה טוֹבְלֵי שַׁחְרִית עוֹשִׂין פֹּה?
יֵיזְלוּן וְיִתְנוֹן! <יילכו וישנו>
בְּהָהִיא דְּצַפְרָא הֲוָה אָמַר:
מַן דְּאִית לֵיהּ עֲבִידָא, יֵזֵל וְיַעֲבֵד! <עבודה, עסק>
מָהוּ לְהַרְהֵר בְּבֵית הַכִּסֵּא?
חִזְקִיָּה אָמַר: מֻתָּר.
רַבִּי יַסָּא אָמַר: אָסוּר.
אָמַר רַבִּי זְעוֹרָא:
כָּל סְבַר קְשִׁי דַּהֲוָה לִי, תַּמָּן סְבַרְתֵּיהּ.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן:
כָּל הָהוּא סְבָרָא קַשְׁיָא דִטְבוּל יוֹם,
תַּמָּן סְבַרְתֵּיהּ.
רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם תַנְחוּם בֵּירַבִּי חִיָּא:
בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי,
בִּקְּשׁוּ לַעֲקֹר אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת,
מִפְּנֵי נְשֵׁי הַגָּלִיל שֶׁהָיוּ נֶעֱקָרוֹת מִפְּנֵי הַצִּנָּה. <נעשות עקרות>
אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
דָּבָר שֶׁהוּא גּוֹדֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֵרָה,
אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַעֲקֹר אוֹתוֹ?
מָהוּ גּוֹדֵר יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֵרָה?
מַעֲשֶׂה בְּשׁוֹמֵר כְּרָמִים אֶחָד,
שֶׁבָּא לְהִזָּקֵק עִם אֵשֶׁת אִישׁ.
עַד שֶׁהֵן מַתְקִינִין לָהֶן מָקוֹם אֵיכָן הֵן טוֹבְלִין,
עָבְרוּ הָעוֹבְרִין וְהַשָּׁבִין וּבָטְלָה הָעֲבֵרָה.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּא לְהִזָּקֵק עִם שִׁפְחָתוֹ שֶׁלְּרַבִּי.
אָמְרָה לוֹ:
"אִם אֵין גְּבִרְתִּי טוֹבֶלֶת, אֵינִי טוֹבֶלֶת."
אָמַר לָהּ:
"וְלֹא כַבְּהֵמָה אַתְּ?"
אָמְרָה לוֹ:
"וְלֹא שָׁמַעְתָּ בַבָּא עַל הַבְּהֵמָה, שֶׁהוּא נִסְקָל?"
שֶׁנֶּאֱמַר:
(שְׁמוֹת כב,יח) "כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת".
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר וָא:
כָּל עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת,
אֶלָּא מִפְּנֵי תַלְמוּד תּוֹרָה,
שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא מֻתָּר,
אַף הוּא אוֹמֵר:
"הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ וְאֶעֱשֶׂה צְרָכַי", [29]
וּבָא וְשׁוֹנֶה כָּל צָרְכּוֹ.
וּמִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר "אָסוּר",
הוּא בָא וְשׁוֹנֶה כָּל צָרְכּוֹ.
תַּמָּן אָמְרִין:
אֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, אָסוּר.
אָמַר רַבִּי יוּדָה בַּר טִיטָס,
רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר:
כִּתְחִלָּתָהּ:
(שְׁמוֹת יט,יא) "וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי",
(שְׁמוֹת יט,טו) "אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה."
תְּנֵי:
זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת,
קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְשׁוֹנִין מִדְרָשׁ וַהֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת,
וּבַעַל קֶרִי אָסוּר בְּכֻלָּן.
רַבִּי אַבָּא בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי:
שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה הַגָּדוֹת.
תְּנֵי בְשֵׁם רַבִּי יוֹסֵה:
שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת רְגִילִיּוֹת,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַצִּיעַ אֶת הַמִּשְׁנָה.
אִית דְּבָעֵי מֵימַר:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר אַזְכָּרוֹת.
רַבִּי זְעֵירָא בְּעָה קֻמֵּי רַבִּי יַסָּא:
לֵית רַבִּי פָשֵׁט עִם רַבִּי בוּן פִּרְקֵיהּ בְּלֵילְיָא? <מסביר>
אָמַר לֵיהּ:
אִין.
רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא
פְשַׁט עִם רַבִּי נְחוּמְיָה בְּרֵיהּ פִּרְקֵיהּ בְּלֵילְיָא. <הסביר>
בְּהָהִיא צַפְרָא הֲוָה מַר:
"מַן דְאִית לֵיהּ עֲבִידָא, יֵזֵיל עָבֵיד!"
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָמַד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בִּנְצִיבִין.
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְהַזְכָּרָה, הִתְחִיל מְגַמְגֵּם בָּהּ.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה:
"פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְּבָרֶיךָ,
שֶׁאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה!"
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא:
נְהִיגִין תַּמָּן כְּרַבִּי אִלְעַי בְּרֵאשִׁית הַגֵּז,
וּכְרַבִּי יֹאשִׁיָּה בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם,
וּכְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה בְּבַעֲלֵי קְרָיִין.
כְּרַבִּי אִלְעַי בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, דִּתְנֵי:
רַבִּי אִלְעַי אוֹמֵר:
אֵין רֵאשִׁית הַגֵּז אֶלָּא בָּאָרֶץ.
כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה בַּכִּלְאַיִם, דִּתְנֵי:
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר:
לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּב,
עַד שֶׁיִּזְרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפֹּלֶת יָד.
כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה בְּבַעֲלֵי קְרָיִין, דִּתְנֵי:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה.
%%%
רַבִּי יוֹסֵה בַר חֶלְפְּתָה הֲוָה מְהַלֵּךְ בְּאִסְמְטָא בְלֵילְיָא, <שביל>
וַהֲוָה חַמָּרָא מְהַלֵּךְ חוֹרוֹי.
מְטוֹן חַד בֵּית שִׁיחַ. <בור>
אָמַר לֵיהּ:
"הָהוּא גַּבְרָה בָּעֵי מִסְחֵי." <אני רוצה לטבול>
אָמַר לֵיהּ:
"לָא תְסַכֵּן בְּנַפְשָׁךְ!"
אָמַר לֵיהּ:
"מִן נִדָּה וּמִן אֵשֶׁת אִישׁ הָהוּא גַּבְרָה בָּעֵי מִסְחֵי."
אֲפִלּוּ כֵן, אָמַר לֵיהּ:
"לָא תְסַכֵּן בְּנַפְשָׁךְ!"
כֵּיוָן דְּלָא שְׁמַע לֵיהּ, אָמַר לֵיהּ:
"יֵחוֹת הָהוּא גַּבְרָה וְלָא יִסּוֹק!"
וְכֵן הֲוָה לֵיהּ.
רַבִּי יוֹסֵה בֶן יוֹסֵה הֲוָה אָתֵי בְאֶלְפָּא, <אוניה>
חֲמָא חַד קָטַר גַּרְמֵיהּ בְּחַבְלָא מֵחוֹת וּמִסְחֵי, <קוֹשֵׁר עצמו בְּחֶבֶל לרדת ולטבול>
אָמַר לֵיהּ:
"לָא תְסַכֵּן בְּנַפְשָׁךְ!"
אָמַר לֵיהּ:
"הָהוּא גַּבְרָה בָּעֵי מֵיכַל!" <אני רוצה לאכול>
אָמַר לֵיהּ:
"אֲכֵיל!"
"הָהוּא גַּבְרָה בָּעֵי מִשְׁתֵּא!"
אָמַר לֵיהּ:
"שְׁתִי!"
כֵּיוָן דִּמְטוֹן לְלִמֵינָה אָמַר לֵיהּ: <נמל>
"תַּמָּן, לָא שְׁרֵית לָךְ אֶלָּא בְּגִין סַכַּנְתָּא דְנַפְשָׁא, <התרתי>
בְּרַם הָכָא, אָסוּר לְהָהוּא גַּבְרָה מִטְעַם כְּלוּם,
עַד שְׁעָה דְיִסְחֵי."
אָמַר רַבִּי יַנַּי
שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקֵלִין וּמַחְמִירִין בָּהּ,
וְכָל הַמַּחְמִיר בָּהּ, מַאֲרִיךְ יָמִים בְּטוֹבָה.
מְקֵלִין בָּהּ, לִרְחֹץ בְּמַיִם שְׁאוּבִין;
מַחְמִירִין בָּהּ, לִטְבֹּל בְּמַיִם חַיִּים.
[בְּרָכוֹת ג,ה]
מַתְנֵיתָא.
"הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה,
וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי,
לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר.
יָרַד לִטְבּוֹל,
אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת,
וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה,
יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרֵא;
וְאִם לָאו,
יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרֵא.
לֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בְמַיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה,
עַד שֶׁיָּטִיל לְתוֹכָן מַיִם.
וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶן וּמִן הַצּוֹאָה?
אַרְבַּע אַמּוֹת."
[תלמוד]
מַתְנֵיתָא, בָּרַבִּים,
אֲבָל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, יַפְסִיק.
וּכְרַבִּי מֵאִיר.
בְּרַם כְּרַבִּי יְהוּדָה,
אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אֵינוֹ מַפְסִיק.
בְּשֶׁאֵין לוֹ מַיִם לִטְבֹּל;
אֲבָל יֵשׁ לוֹ מַיִם לִטְבֹּל,
אַף רַבִּי יוּדָה מוֹדֶה שֶׁהוּא מַפְסִיק.
חוֹלֶה שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ,
אָמַר רַבִּי אָמִי:
אִם הוּא גָּרַם לְעַצְמוֹ, יִטְבֹּל וְיָמוּת;
וְאִם מֵאֹנֶס, אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.
רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.
חוֹלֶה מֵרָגִיל צָרִיךְ תִּשְׁעָה קַבִּין;
בָּרִיא מֵרָגִיל צָרִיךְ אַרְבָּעִים סְאָה.
חוֹלֶה מֵאֹנֶס אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו;
בָּרִיא מֵאֹנֶס צָרִיךְ תִּשְׁעָה קַבִּין.
רַבִּי זְבַדְיָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָה:
עִיר שֶׁמַּעְיָנָהּ רָחוֹק,
הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע,
וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל, וְעוֹלֶה וּמִתְפַּלֵּל.
אִם הוּא אָדָם מְסֻיָּם,
עָשׂוּ אוֹתוֹ כְמַעְיָן רָחוֹק.
פִּסְקָא.
"וְאִם לָאו, יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרֵא."
מַתְנֵיתָא בָעֲכוּרִין,
אֲבָל בַּצְּלוּלִין, אָסוּר.
וְאִם הוּא יָכוֹל לַעֲכֹר בְּרַגְלָיו, יַעֲכֹר.
תְּנֵי:
מַרְחִיקִים מִצּוֹאַת אָדָם אַרְבַּע אַמּוֹת,
וּמִצּוֹאַת כְּלָבִים אַרְבַּע אַמּוֹת, [30]
וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לָעוֹרוֹת.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי זְעוֹרָה:
נְבֵלָה שֶׁנִּסְרְחָה,
צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת.
אָמַר רַבִּי אֲבִינָא:
וּמַתְנֵיתָה אָמְרָה כֵן:
"וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם וּמִן הַצּוֹאָה? אַרְבַּע אַמּוֹת."
אָמַר רַבִּי שַׁמַּי:
תִּפָּתֵר בְּמִשְׁרָה שֶׁלַּכּוֹבְסִין.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי מָנִי:
אִם בְּמִשְׁרָה שֶׁלַּכּוֹבְסִין,
וְהָא תְּנֵינַן:
"לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה"!
תְּנֵי:
קָטָן שֶׁהוּא יָכוֹל לֹאכַל כַּזַּיִת דָּגָן,
פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאֲתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת;
וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֹאכַל כַּזַּיִת דָּגָן,
אֵין פּוֹרְשִׁין לֹא מִצּוֹאֲתוֹ וְלֹא מִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת.
בְּעוֹן קֻמֵּי רַבִּי אַבָּהוּ:
מִפְּנֵי מָה פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאֲתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו?
אֲמַר לוֹן:
מִפְּנֵי שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו רָעוֹת.
אַמְרוּן לֵיהּ:
וְלֹא קָטָן הוּא?
אֲמַר לוֹן:
וְלָא כֵן כְּתִיב:
(בְּרֵאשִׁית ח,כא) "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו"?
אָמַר רַבִּי יוּדָן "מִנְעָרָיו" כְּתִיב,
מִשָּׁעָה שֶׁהוּא נִנְעָר וְיוֹצֵא לָעוֹלָם.
רַבִּי יוֹסֵה בַר חֲנִינָא אָמַר:
מַרְחִיקִין מִגֶּלְלֵי בְהֵמָה אַרְבַּע אַמּוֹת.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר:
בָּרַכִּים, וּבִלְבַד בְּשֶׁלַּחֲמוֹר.
רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר:
בַּבָּא מִן הַדֶּרֶךְ.
לֵוִי אָמַר:
מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת חֲזִיר אַרְבַּע אַמּוֹת.
וּתְנֵי כֵן:
מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת חֲזִיר אַרְבַּע אַמּוֹת,
וּמִצּוֹאַת הַנְּמִיָּה אַרְבַּע אַמּוֹת,
וּמִצּוֹאַת הַתַּרְנְגוֹלִין אַרְבַּע אַמּוֹת.
רַבִּי יוֹסֵה בְרַבִּי אַבּוּן בְּשֵׁם רַבִּי חוּנָא:
וּבִלְבַד בָּאֲדֻמִּים.
תְּנֵי:
מַרְחִיקִין מֵרֵיחַ רַע אַרְבַּע אַמּוֹת.
אָמַר רַב חִסְדָּא:
מִסּוֹף רֵיחַ רַע אַרְבַּע אַמּוֹת.
הָדָה דַתָּמַר, לְאַחֲרָיו,
אֲבָל לְפָנָיו, עַד מָקוֹם שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתוֹ.
כְּהָדָא, רַבִּי לָא וְחַבְרַיָּא
הֲווֹן יְתִיבִין קֻמֵּי פוּנְדַּקְיָא בְּרַמְשָׁא. <לפני המלון בערב>
אָמְרִין:
מָהוּ מֵימַר מִלָּא דְאוֹרָיָא?
אָמַר לוֹן:
מִכֵּיוָן דְּאִלּוּ הֲוָה בִּימָמָא, הֲוֵינַן חָמַיִין מָה קֻמֵּינַן,
בְּרַם כַּדּוּן, אָסוּר. <אף עכשיו>
תְּנֵי:
גְּרָף אֶחָד שֶׁלְּרֶעִי וְאֶחָד שֶׁלְּמַיִם, <סיר לילה>
צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת,
וְשֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה,
נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהוּא, יִקְרֵא,
וְאִם לָאו, אַל יִקְרָא.
רַבִּי זַכַּאי אוֹמַר:
נָתַן לְתוֹכוֹ רְבִיעִית מַיִם, יִקְרֵא,
וְאִם לָאו, אַל יִקְרֵא.
וּמָהוּ כְּדֵי רְבִיעִית?
רְבִיעִית בְּתוֹךְ רְבִיעִית?
אֶחָד כְּלִי קָטוֹן וְאֶחָד כְּלִי גָּדוֹל?
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה, יִקְרֵא,
וְשֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה, לֹא יִקְרֵא.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ טְרִיקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר, <מיטה למשתה>
לֹא יִקְרֵא עַד שֶׁיְּכַסֶּנּוּ,
אוֹ עַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ תַּחַת הַמִּטָּה.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר וָא:
הוֹרִי רַבִּי חֲנִינָה תִרְתָּיָה
כְּהָדָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.
רַבִּי בִּנְיָמִן בַּר יֶפֶת בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
צוֹאָה כָּל שֶׁהִיא, מְבַטְּלָהּ בְּרוֹק.
רַבִּי זְעוֹרָא וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי הֲווֹן יְתִיבִין,
חֲמוֹן צֵאֲתָה.
קָם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי, רְקַק עֲלַהּ.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי זְעֵירָא:
מִן יַמָּא לְטִגְנָא. <מן הים למחבת>
תֵּבָה שֶׁהִיא מְלֵאָה סְפָרִים,
נוֹתְנָהּ מְרַאֲשׁוֹת הַמִּטָּה,
וְאֵינוֹ נוֹתְנָהּ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה.
רַבִּי בָּא בְּשֵׁם רַב חוּנָא:
וְהוּא שֶׁתְּהֵא הַמִּטָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים.
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ חַבְלֵי הַמִּטָּה נוֹגְעִין בַּתֵּבָה.
הוֹרִי רַבִּי יַסָּא מִקָּמֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק
כְּהָדָא דְרַב חוּנָא:
לֹא יְשַׁמֵּשׁ אָדָם מִטָּתוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ בַּבַּיִת.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ:
אִם הָיָה כָּרוּךְ בְּמַפָּה,
אוֹ שֶׁהָיָה נָתוּן בְּחַלּוֹן שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים,
מֻתָּר.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי עוֹשֶׂה לוֹ בִלָן. <וילון>
לֹא יֵשֵׁב אָדָם עַל גַּבֵּי סַפְסָל שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה נָתוּן עָלָיו.
מַעֲשֶׂה בְרַבִּי אֶלִיעֶזֶר,
שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי סַפְסָל,
וְרָאָה סֵפֶר תּוֹרָה נָתוּן עָלָיו,
וְהִרְתִּיעַ מִלְּפָנָיו כְּמַרְתִּיעַ מִלִּפְנֵי הַנָּחָשׁ.
אִם הָיָה נָתוּן עַל גַּבֵּי דָבָר אַחֵר, מֻתָּר.
עַד הֵיכָן?
רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַב חוּנָא:
טֶפַח.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא:
אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא.
דִּיסַקְיָא שֶׁהִיא מְלֵאָה סְפָרִים, <שק כפול, אוכף>
אוֹ שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָהּ עַצְמוֹת מֵת,
הֲרֵי זֶה מַפְשִׁילָן מֵאֲחוֹרָיו וְרוֹכֵב.
תְּפִלִּין, תּוֹלֶה אוֹתָן בִּמְרַאֲשׁוֹת הַמִּטָּה,
וְאֵינוֹ תּוֹלֶה אוֹתָם בְּמַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה.
רַבִּי שְׁמוּאֵל, רַבִּי אַבָּהוּ, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא:
רַבִּי הָיָה תּוֹלֶה אֶת הַתְּפִלִּין בִּמְרַאֲשׁוֹת הַמִּטָּה.
רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ:
וּבִלְבַד דְּלָא יַעֲבֵיד כְּהָדֵן דְּיַקְלָרָא, <אנך>
אֶלָּא תְּפִלִּין מִלְּמַעְלָן וּרְצוּעוֹת מִלְּמַטָּן. [31]
תְּנָא רַבִּי חֶלְפְּתָה בֶּן שָׁאוּל:
הָעוֹטֵשׁ בִּתְפִלָּתוֹ, סִימָן רַע לוֹ.
הָדָא דְאַתְּ אָמַר, מִלְּמַטָּה,
אֲבָל מִלְּמַעְלָה, לָא.
אָתְיָא דָּמַר רַבִּי חֲנִינָא:
אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי מְפַהֵק וּמְעַטֵּשׁ,
וְנוֹתֵן יָדָיו עַל פִּיו,
אֲבָל לֹא רוֹקֵק.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:
אֲפִלּוּ רוֹקֵק, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כוֹסוֹ נָקִי.
לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר;
לִימִינוֹ אָסוּר, לִשְׂמֹאלוֹ מֻתָּר.
הָדָא הִיא דִּכְתִיב:
(תְּהִלִּים צֵא,ז) "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף",
כָּל עַמָּא מוֹדַיִי בְּהַהֵן דִּרְקַק אַצְיָלִין <רוק>
דְּהוּא אָסוּר.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
הָרוֹקֵק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּרוֹקֵק בְּבָבַת עֵינוֹ.
רַבִּי יוֹנָה רְקַק וְשָׁיֵיף.
רַבִּי יִרְמְיָה,
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֶלְפְּתָה בְּשֵׁם רַבִּי אַדָּא בַּר אַחֲוָּה:
הַמִּתְפַּלֵּל,
אַל יָרוֹק עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי אַבּוּן:
וְכֵן הָרוֹקֵק,
אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.
תְּנֵי:
הַמִּתְפַּלֵּל,
אַל יָטִיל אֶת הַמַּיִם עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.
וְכֵן הַמֵּטִיל מַיִם,
אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא:
לֹא סוֹף דָּבָר עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת,
אֶלָּא אֲפִלּוּ שָׁהָא כְּדֵי הִלּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.
אִם אוֹמֵר אַתָּה,
עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת יְהֵא אָסוּר,
אֲנִי אוֹמֵר:
אַחֵר בָּא וְהֵטִיל שָׁם.
רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַב:
צוֹאָה, עַד שֶׁתִּיבַשׁ כְּעֶצֶם.
מַיִם, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַטְפִּיחִין.
גְּנִיבָא אָמַר:
מַיִם, כָּל זְמַן שֶׁרִשּׁוּמָן נִכָּר.
שְׁמוּאֵל אָמַר:
עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ.
שִׁמְעוֹן בַּר וָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ.
רַבִּי יִרְמְיָה רַבִּי זְעוֹרָא בְּשֵׁם רַב:
צוֹאָה, אֲפִלּוּ עֲשׂוּיָה כְּעֶצֶם, אֲסוּרָה.
שְׁמוּאֵל אָמַר:
עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ.
שִׁמְעוֹן בַּר וָא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ.
אָמַר חִזְקִיָּה:
רַבִּי אַבָּא מַחְמִיר בַּמַּיִם יוֹתֵר מִן הַצּוֹאָה.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי מָנָא:
מִן הָדָא דִגְנִיבָא.
אָמַר לֵיהּ:
אֲפִלּוּ עֲשׂוּיָה כְּעֶצֶם, אֲסוּרָה,
מִפְּנֵי שֶׁמַּמָּשָׁהּ קַיָּם;
מַיִם, אֵין מַּמָּשָׁהּ קַיָּם.
[בְּרָכוֹת ג,ו]
מַתְנֵיתָה.
"זָב שֶׁרָאָה קֶרִי,
וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע,
וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה,
צְרִיכִין טְבִילָה;
וְרַבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר."
[תלמוד]
עַד כַּדּוּן זָב שֶׁרָאָה קֶרִי,
וַאֲפִלּוּ קֶרִי שֶׁרָאָה זוֹב?
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
"וְהַמְּשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאָת נִדָּה צְרִיכָה טְבִילָה,
וְרַבִּי יוּדָה פוֹטֵר."
מָה טַעְמָא דְרַבִּי יוּדָה?
מִשֵּׁם מַה מּוֹעִיל הוּא שֶׁהוּא טוֹבֵל?
שֶׁאֵין שֵׁם לְטֻמְאָה קַלָּה אֵצֶל טֻמְאָה חֲמוּרָה.
מָה נָפֵיק מִבֵּינֵיהוֹן?
רָאָה קֶרִי [בַשְּׁבִיעִי], <הגהת בעל אור שמח>
אִן תֵּימַר, מַה מּוֹעִיל שֶׁהוּא טוֹבֵל?
מוֹעִיל הוּא.
הָוֵי לֵית טַעְמָא דְּלָא <אלא>
מִשּׁוּם שֶׁאֵין שֵׁם לְטֻמְאָה קַלָּה אֵצֶל טֻמְאָה חֲמוּרָה.
עַד כַּדּוּן כְּשֶׁבָּאת לוֹ טֻמְאָה קַלָּה בַסּוֹף.
אֲפִלּוּ בָּאת לוֹ טֻמְאָה חֲמוּרָה בַסּוֹף?
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
"וְהַמְּשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאָת נִדָּה צְרִיכָה טְבִילָה,
וְרַבִּי יוּדָה פוֹטֵר."
הָדָא אָמְרָה,
הִיא הָדָה, הִיא הָדָה.
(סליק פרקא)