ירושלמי ברכות דף סא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי ברכות · דף סא א · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין גחלת של ע"ז אסורה ושלהבת מותרת המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב והשלהבת פטור מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו גחלים לוחשות מברכין. ר' יוחנן דקרציון בשם רבי נחום בר סימאי בלבד הנקטפת. תני גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי ניחא גוי שהדליק מישראל מעתה אפילו גוי מגוי. אשכח תני גוי מגוי אין מברכין. רבי אבהו בשם ר' יוחנן מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא ולא על הבשמים של מוצאי שבת בציפורין. ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין. שאינן עשויין אלא לדבר אחר ולא על הנר והבשמים של מתים. רבי חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם רבי יוסי בי ר' חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו של מת. אבל אם היה נתונים לפני מטתו של מת מברכין. אני אומר לכבוד החיים הן עשוין. ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא של גוים היא של עבודה זרה. תיפתר בעבודה זרה של ישראל. אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו (בראשית, א) וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי. רבי יהודה בי ר' סימון אמר הבדילו לו. ורבנן אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה אומר אני משמש ביום וזה אומר אני משמש ביום קרא לראשון ואמר לו פלוני היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו פלוני הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב (שם) ויקרא אלהים לאור יום וגו' לאור אמר לו היום יהא תחומך ולחשך אמר לו הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן הוא שאמר הקב"ה לאיוב (איוב, לח) המימיך צוית בוקר ידעת השחר מקומו ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית איכן נגנז. אמר רבי תנחומא אנא אמרית טעמא (ישעיה, מח) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום משיצא עושה שלום ביניהן. אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב אמר יאותו ושמואל אמר יעותו. מאן דאמר יאותו (בראשית, לד) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר. מאן דאמר מעברין כאשה עוברה. תמן תנינן לפני אידיהן של גוים רב אמר עידיהן ושמואל אמר אידיהן. מאן דאמר אידיהן (דברים, לב) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן (ישעיה, מד) ועידיהם המה בל יראו ובעל ידעו למען יבשו. מאן מקיים שמואל טעמא דרב ועידיהם המה שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין. אין