ירושלמי בכורים ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת בכורים · פרק ב · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנה[עריכה]

אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים ולירק בדרך אחד שוה לאילן בערלה וברבעי ובשביעית ולירק שבשעת לקיטתו עישורו דברי רבן גמליאל רבי ליעזר אומר שוה לאילן לכל דבר

הלכה ד גמרא[עריכה]

אם לאילן למה לירק אם לירק למה לאילן תמן אמרי נכנס מששית לשביעית הרי הוא לבעלין כאילן ופטור ממעשות כירק אמר לון רב המנונא אמרין דבתרה נכנס משביעית לשמינית הרי הוא הבקר כאילן וחייב במעשרות כירק והבקר חייב במעשרות אמר רבי יוחנן בשאר שני שבוע את מהלך בו כירק ובשביעית את מהלך בו כאילן היאך עבידא מחמישית לששית ולשביעית לקטן בשביעית ששית לקטן מששית חמישית נכנס מששית לשביעית לשמינית לקטן בשמינית שמינית רבותינו חזרו ונמנו אתרוג בשעת לקיטתו עישורו למעשרות ולשביעית רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי הכל מודין שראש השנה שלו בט"ו בשבט רבי יוחנן שאל לרבי יונתן כסדר של שנים או כסדרן של תקופות אמר ליה כסדרן של שנים ואפילו שנה מעוברת מעשה בר' עקיבה שלקט אתרוג ונהג עליו חומרי בית שמאי וחומרי בית הלל למה לי [אתרוג] אפילו שאר כל האילן תני כחומרי רבן גמליאל וכחומרי רבי ליעזר ורבן גמליאל ורבי אליעזר לא מן בית הלל אינון הוו אמר רבי יוסי בי רבי בון תיפתר בשחנט קודם לט"ו בשבט של שנייה ונכנסה שלישית על דעתיה דר"ג עישורו עני על דעתיה דרבי ליעזר עישורו שני מה עשה לו קרא שם למעשר שני שבו ופדייו ונותנו לעני