ירושלמי בבא מציעא ב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת בבא מציעא · פרק ב · הלכה י | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה י משנה[עריכה]

אי זו היא אבידה, מצא חמור ופרה רועין בדרך אין זו אבידה, חמור וכליו הפוכין ופרה רצה בין הכרמים הרי זה אבידה, החזירה וברחה החזירה וברחה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב שנאמר השב תשיבם, היה בטל מן הסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל בטל, אם יש שם ב"ד מתנה עמו בפני ב"ד, אין שם לפני מי יתנה שלו קודם. מצאה ברפת אינו חייב בה, ברשות הרבים חייב בה, היתה בין הקברות אל יטמא לו, אם אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר הרי זה לא ישמע לו. פירק וטען פירק וטען אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב שנאמר עזוב תעזוב, הלך וישב לו אמר לו הואיל עליך מצוה אם רציתה לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו, היה חולה או זקן חייב. מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון ר"ש אומר אף לטעון ר' יוסי הגלילי אומר אם היה עליו יותר ממשואו אין זקוק לו שנאמר תחת משאו משאוי שהוא יכול לעמוד בו.

הלכה י גמרא[עריכה]

בכל אתר את מר מצות עשה קודמת למצות לא תעשה וכא את אמר אין מצות עשה קודמת למצות לא תעשה, שנייא היא שהוא ואביו חייבין בכבוד המקום.

תני רובץ ולא רבצן, וחזר תני פורק עמו אפילו מאה פעמים ביום, הן דתימר רובץ ולא רבצן בההוא דמפיל גרמיה והן דתימר פורק עמו אפילו מאה פעמים בההוא דאניס.

כי תפגע יכול פגיעה ממש ת"ל כי תראה אי כי תראה יכול אפילו רחוק מאה מיל תלמוד לומר כי תפגע הא כיצד שיערו חכמים אחד משבעה ומחצה במיל וזהו ריס.

עזוב תעזוב זו פריקה הקם תקים זו טעינה, רבי שמעון בן יוחי אומר כשם שפורקו מן התורה כך טוענו מן התורה.

חמור ישראל ומשאוי של עכו"ם דברי הכל פורק וטוען, חמור עכו"ם ומשאוי של ישראל כדברי חכמים לא פורק ולא טוען כדברי ר' שמעון פורק ולא טוען.