ירושלמי בבא מציעא ב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת בבא מציעא · פרק ב · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ז משנה[עריכה]

אמר את האבידה ולא אמר את סימניה הרי זה לא יתן, הרמאי אע"פ שאמר את סימניה הרי זה לא יתן לו שנאמר עד דרוש אחיך אותו עד שתדרוש את אחיך אם רמאי הוא ואם אינו רמאי.

הלכה ז גמרא[עריכה]

איזהו רמאי, עבד גרמיה מחזר מציאן ועבד חדא רבה וטבא, היך הוא עביד רבה וטבא חמי ליה בירייתא מחזר מציאן ומפקידין גביה והוא נסיב כולא ואזיל ליה, ואית דמרין אזיל לכנישתא ושמע סימנין ואזל לכנישתא חורי ואמר סימנא ונסב ליה.