ירושלמי בבא מציעא ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת בבא מציעא · פרק ב · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ה משנה[עריכה]

מצא בחנות הרי אילו שלו, בין התיבה לחנוני הרי הוא של חנוני, לפני השולחני הרי הוא שלו, בין הכסא ולשולחני הרי הוא של שולחני. לקח פירות מחבירו או ששולח לו חבירו פירות ומצא בתוכו מעות הרי אילו שלו, ואם היו צרורין נוטל ומכריז. אף השמלה היתה בכלל כל אילו ולמה יצאת להקיש אליה אלא מה השמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין אף כל דבר שיש לו סימנין ויש לו תובעין חייב להכריז.

הלכה ה גמרא[עריכה]

אמר רבי לעזר כיני מתניתא על גבי כסא שלו ע"ג תיבה שלו.

שמעון בן שטח הוה עסיק בהדא כיתנא, אמרין ליה תלמידוי ר' ארפי מינך ואנן זבנין לך חדא חמר ולית את לעי סוגין ואזלון זבנון ליה חדא חמר מחד סירקאי ותלי ביה חדא מרגלי, אתון לגביה אמרין ליה מן כדון לית את צריך לעי תובן, אמר לון למה, אמרין ליה זבנינן לך חד חמר מחד סירקיי ותלי ביה חדא מרגלי, אמר לון וידע בה מרה, אמרין ליה לא, א"ל לון איזל חזר, לא כן אמר רב הונא ביבי בר גוזלון בשם רב התיבון קומי רבי אפילו כמאן דמר גזילו של עכו"ם אסור כל עמא מודיי שאבידתו מותרת, מה אתון סברין שמעון בן שטח ברברין הוה בעי הוה שמעון בן שטח משמע בריך אלההון דיהודאי מאגר כל הדין עלמא ויידא אמרה דא.

רבי חנינה משתעי הדין עובדא, רבנין סבייא זבנין חד כרי דחיטין מאילין דאיסרטוס ואשכחון ביה חדא צררא דדינרי וחזרוניה להון אמרין בריך אלההון יהודאי. אבא אושעיה איש טורייא אמרה אהין להן לי אהן מהו חשוב עלי אית לי טבין מיניה אית לי סוגין מיניה א"ל אורייתא גזרת דנחזור אמר בריך אלההון דיהודאי.

ר' שמואל בר סוסרטיי סלק לרומי, אובדת מלכתא דילנית דידה ואשכחיה, אפקת כרוז במדינתא מאן דמחזר לה בגו שלשים יומין יסב אכן ואכן, בתר שלשים יומין איתרים רישיה, לא חזריה גו שלשים יומין, בתר שלשים יומין חזריה, אמרה ליה לא היית במדינתא, אמר לה אין, אמרה ליה ולא שמעת קלא דכרוזא, אמר לה אין, אמרה ליה ומה מר, אמר לה מאן דמחזר לה גו שלשים יומין יסב אכן ואכן בתר שלשים יומין יתרים רישיה, אמרה ליה ולמה לא חזרתוניה גו שלשים יומין, אמר לה דלא תימרון בגין דחלתיך עבדית אלא בגין דחלתיה דרחמנא, אמרה לי בריך אלהון דיהודאי.

אלכסנדרוס מקדון סליק גבי מלכא קצייא, חמא ליה דהב סגין כסף סגין, א"ל לא דהבך ולא כספך אנא צריך לא אתית אלא מיחמי פרוכסין דידכון היך אתון יהבין היך אתון דיינין, עד דו עסוק עימיה אתא בר נש חד דאין עם חבריה דזבן חדא חלקא וחספתה ואשכחון בה סימא דדינרי, אהן דזבין הוה מר קיקילתא זבנית סימא לא זבנית, אהן דזבין הוה מר קיקילת וכל דאית בה זבינית, עד דאינון עסיקין דין עם דין אמר מלכא לחד מינייהו אית לך בר דכר, א"ל אין, אמר לחבריה אית לך ברת נוקבה, א"ל אין, אמר לון אסבון דין לדין וסימא יהוי לתרויהון, שרי גחיך, אמר ליה למה את גחיך לא דנית טבאות, א"ל אילו הוה הדין דינא גבכון היך הויתון דנין, א"ל קטלין דין ודין וסימא עלת למלכא, א"ל כל הכי אתון רחמין דהב סוגי, עבד ליה אריסטון אפיק קומיי קופד דדהב תרנגולין דדהב, א"ל דהב אנא אכיל, א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא דהב לית אתון אכלין ולמה אתון רחמין דהב סוגין, א"ל דנחא עליכון שמשא, א"ל אין, נחית עליכון מיטרא, א"ל אין, א"ל דילמא אית גביכון בעיר דקיק, א"ל אין, תיפח רוחיה דההוא גברא לית אתון חיין אלא בזכות בעירא דקיקא דכתיב אדם ובהמה תושיע ה'.