ירושלמי בבא בתרא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בבא בתרא פרק י: משנה תוספתא ירושלמי בבלי

<< ירושלמי, מסכת בבא בתרא, פרק י >>




מתוך: ירושלמי בבא בתרא י א (עריכה)

הלכה א משנה[עריכה]

גט פשוט עידיו מתוכו ומקושר מאחוריו פשוט שכתבו עידיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהן פסולין ר חנניה בן גמליאל אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שהוא יכול לעשותו פשוט רשב"ג אומר הכל כמנהג המדינה

הלכה א גמרא[עריכה]

ומניין לגט המקושר א"ר אימי ואקח את ספר המקנה ואת החתום זה המקושר ואת הגלוי זה הפשוט שבמקושר ואת המצוה ואת החקים שבין זה לזה אלא שזה בשנים וזה בשלשה זה מתוכו וזה מאחריו ורבנן דקיסרין אמרין ואקח את ספר המקנה זה הפשוט ואת החתום זה המקושר ואת הגלוי זה הפשוט שבמקושר ואת המצוה ואת החוקים שבין זה לזה אלא שזה בשנים וזה בשלשה וזה מתוכו וזה מאחוריו ר אידי בשם ר ירמיה הלכה מקושר כך הוא כותב שם המלוה ושם הלווה ושם העדים וזמן ומקשרו וחוזר וכותב כן מלמטה חש לומר שמא זייף אמר רב הונא לעולם אין העדים חותמין מלמטן עד שיקראו בו מלמעלן אני פלוני בן פלוני מקובל עלי כל הכתוב למעלן ר בא בשם רב ירמיה צריכין העדים להיות רחוקים מן הכתב מקום שתי שיטין ר אידי בשם רב ירמיה מקושר שכתבו עדיו לארכו פשוט שכתבו עידיו לרחבו אהן מלגיו ואהן מלבר איכי עביד א"ר מנא כיצד העדים חותמין בגט המקושר אמר רב חונה בין קשר לקשר אמר ר אידי ובלבד שלא יהא בין עדים לשטר מקום שני שיטין שמעון בר ווא בשם ר יוחנן חלק מקום שני שיטין לעניין אחר אפילו כל שהוא א"ר שמואל בר רב יצחק מתני אמרה כן עד אחד עברי ועד אחד יווני עברי גבי יווני לא בענין אחר הוא כמה יהו העדים רחוקים מן הכתב כדי שיהו מקרים עמו דברי ר ר"ש בן אלעזר אומר מלא שיטה ר דוסתא בן יהודה אומר מלא חתימת ידי העדים רב ירמיה בשם רב אמר משערין אותו עד כדי לך ולך באי זה כתב משערין אותו ר יסא בשם רבי שובתי מלא חתימת ידי העדים חזקיה אמר ובלבד לקולא שאם היה חותם ידי העדים דק והכתב גס הולכין אחר הגס חותם ידי העדים גס והכתב דק הולכין אחר הדק א"ר יצחק אי הוה כגון יוסי בן ינאי משערין כדי מלך ובן מלך ר אידי בשם ר ירמיה צריך להרחיק מן המחק מקום שתי שיטין א"ר יצחק ואפילו פשוט רב אמר מחק או תלות שבכתב הזה זהו קיומו רב אמר זהו קיומו ר אבהו בשם ר יצחק בן חקולא כל מה שאת יכול לתלות במחק תלה מאי כל מה שאת יכול לתלות במחק תלה ר יסא קוצירה חתניה דר יוסה בשם ר יוסה סימפון כתוב מלעיל וסימפון מחילק מלרע אני אומר גמרו לעשותן קידושין גמורין בגין דלא מיצר ביניה גט מחקיה ורבנן חששין דלא מיצר ביניה גט שטר נפק ר חונה לר שמי אוגרוי מחיק קונטא לא מחיק א"ר חונה לר שמי פוק חמי עד ההן אהן קונטא משמש נפק ומר עם טרייא קונטא מי נפק אמר הדא מיבעי מיתגרה תלת אפסדת עשר השיב ר לקיים דברי ר חנניה בן גמליאל גופו של גט מוכיח עליו אם פשוט הוא אם אינו פשוט מהו גופו של גט א"ר בא מדמר הונא לעולם אין העדים חותמין מלמטה עד שיקראו בו מלמעלן אני פלוני בן פלוני מקובל אני עלי כל מה שכתוב למעלן והתני טופס שטרות כן הוא א"ר מני טופס שטרות מקושרות כן הוא א"ר אבין ואפילו תימר הוא פשוט הוא מקושר בפשוט מעכב במקושר אינו מעכב ר יודה אומר במוסיף על ההלכה פשוט בשנים מקושר בשלשה והן עושין אותו בשלשה פשוט מתוכו מקושר מאחריו והן עושין אותו מתוכו ומאחריו


מתוך: ירושלמי בבא בתרא י ב (עריכה)

הלכה ב משנה[עריכה]

גט פשוט עדיו שנים ומקושר עדיו שלשה פשוט שכתב בו עד אחד ומקושר שכתוב בו שני עדים שניהן פסולין כתוב בו זוזין מאה די הימו סילעין עשרין אין לו אלא עשרים זוזין מאה די הימו סילעין תלתין אין לו אלא מנה כסף זוזין די אינון ונמחקו אין פחות משנים כסף סלעין די אינון ונמחקו אין פחות משנים דרכונות די אינון ונמחקו אין פחות משנים

הלכה ב גמרא[עריכה]

תני זוזין דינון ונמחקו חמשה והלה אומר אינו אלא שנים תמן אמרי בן עזאי ור עקיבה חד אמר נותן שנים ונשבע על השאר וחד אמר כיון שאילו לא הודה לו כל עיקר לא היה לו אלא שנים אינו נשבע אלא על מה שהודה


מתוך: ירושלמי בבא בתרא י ג (עריכה)

הלכה ג משנה[עריכה]

כתוב בו מלמעלה מנה ומלמטה מאתים מלמעלה מאתים ומלמטה מנה הכל הולך אחר התחתון ואם כן למה כותבין את העליון שאם תימחק אות אחת מן התחתון ילמד מן העליון

הלכה ג גמרא[עריכה]

תני לעולם התחתון ילמד מן העליון במקושר באות אחת או בשתי אותיות בין חנן לחנני בין ענן לענני באות אחת מקיימין אותו בשתי אותיות אין מקיימין אותו ר יצחק שאל מלמעלן כתוב חנן ומלמטן נני מהו ללמד התחתון מעליון חנן ועליון מתחתון נני


מתוך: ירושלמי בבא בתרא י ד (עריכה)

הלכה ד משנה[עריכה]

כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו ושובר לאשה אע"פ שאין בעלה עמה ובלבד שיהא מכירן והבעל נותן את השכר כותבין שטר ללווה אע"פ שאין המלוה עמו ואין כותבין למלוה עד שיהא הלווה עמו והלווה נותן שכר כותבין שטר למוכר אע"פ שאין לוקח עמו ואין כותבין ללוקח עד שיהא המוכר עמו והלוקח נותן את השכר אין כותבין שטרי אירוסין ונישואין אלא מדעת שניהן והחתן נותן את השכר אין כותבין שטרי אריסות וקבלנות אלא מדעת שניהן והמקבל נותן את השכר אין כותבין שטרי בירורין וכל מעשה ב"ד אלא מדעת שניהן ושניהן נותנין את השכר רשב"ג אומר לשניהן כותבין שנים לזה בעצמו ולזה בעצמו

הלכה ד גמרא[עריכה]

אמר ר בא צריך שיהא מכיר לשניהן א"ר לא צריך שיהא מכיר לאיש בגיטו ולאשה בשוברה מתני פליגא על ר בא התקין רבן גמליאל הזקן שיכתוב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם ואפילו כרבי לא לית היא פליגא בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה


מתוך: ירושלמי בבא בתרא י ה (עריכה)

הלכה ה משנה[עריכה]

מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו אם לא נתתי לך מיכן ועד יום פלוני תן לו שטרו הגיע זמן ולא נתן ר יוסי אומר יתן ר יהודה אומר לא יתן מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים ובא לפני ב"ד והן עושין לו קיום איש פלוני בן איש פלוני נמחק שטרו ביום פלוני ופלוני ופלוני עידיו

הלכה ה גמרא[עריכה]

תני עיצומים ר אבהו גבי ר אחא גבי רבי אמי גבי ר יונה ור יוסי לא גבי א"ר מנא אף על גב דלית ר יוסי גבי עיצומים מודה בהוא דיהב בריה גו אומנתה ועצמון ביניהון דהוא גבי אמר רבי עוקבא תנה בכתובות דבי לוי האומר אבד שטרי ב"ד עושין לו קיום תני רשב"ג אומר אפילו בשטרי בירורין ב"ד עושין לו קיום


מתוך: ירושלמי בבא בתרא י ו (עריכה)

הלכה ו משנה[עריכה]

מי שפרע מקצת חובו ר"י אומר יחליף ור יוסי אומר יכתוב שובר אר"י נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים אמר לו ר יוסי וכן יפה לו ואל ירע כוחו של זה

הלכה ו גמרא[עריכה]

רב אמר עושין לו קיום בית דין תני ר חייה אין עושין לו קיום ב"ד א"ר ירמיה אילו שמע רב מתנייה לא הוה מימר הדא מילתא כגון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לווה ממך פלוני ופלוני ערב רב אמר צריך להזכיר זמן ראשון בשני ושמואל אמר אין צריך להזכיר זמן ראשון בשני תני ר חייה אין צריך להזכיר זמן ראשון בשני ר יוחנן בעי אם צריך להזכיר זמן ראשון בשני על הדא א"ר יוסי וכן יפה לו ואל ירע כח זה


מתוך: ירושלמי בבא בתרא י ז (עריכה)

הלכה ז משנה[עריכה]

שני אחין אחד עני ואחד עשיר הניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו הרי העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובוא ועשה בבית הבד שנים שהיו בעיר שם אחד יוסה בן שמעון ושם אחד יוסה בן שמעון אינן יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסה בן שמעון פרוע שטרות שניהן פרועין כיצד יעשו ישלשו אם היו משולשין יכתבו סימן אם היו בסימנין יכתבו כהן האומר לבנו שטר בין שטרותיו פרוע ואין ידוע אי זהו שטרות כולם פרועין נמצא לאחד שם שנים הגדול פרוע והקטן אינו פרוע

הלכה ז גמרא[עריכה]

תני לא דומה אימת שטר גדול לאימת שטר קטן


מתוך: ירושלמי בבא בתרא י ח (עריכה)

הלכה ח משנה[עריכה]

המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב אם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב רשב"ג אומר אם יש נכסים ללווה בין כך בין כך לא יפרע מן הערב

הלכה ח גמרא[עריכה]

ר אבהו בשם ר יוחנן בשיש נכסים ללוה אבל אין נכסים ללוה יפרע מן הערב ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב ואפי יש נכסים ללוה תמן מרין בכל מקום הלכה כרשב"ג חוץ מערב וציידן וראיה אחרונה אמרין ובלבד במשנתינו ר אמי בר קרחה בשם רב ולמה אמרו בכל מקום הלכה כרשב"ג שהלכות קצובות היה אומר מפי בית דינו


מתוך: ירושלמי בבא בתרא י ט (עריכה)

הלכה ט משנה[עריכה]

כיוצא בו אמר רשב"ג אף הערב לאשה בכתובתה והיה בעלה מגרשה ידיר הנייה שמא יעשו קינונייא על נכסיו של זה ויחזיר את אשתו

הלכה ט גמרא[עריכה]

חמוי דברתיה דר חגי הוה ערבא בפורנה דברתיה דרבי חניי והוה מבזבזה בנכסייא אתא עובדא קומי ר אחא אמר צריך להדיר הנייה אמר רבי יוסי אין צריך להדיר הנייה אמרין חברייה קומי ר יוסי ומה אילו דיחזיר ויסבינה לית מרי חובה אתי וטרף אמר דלא יחזיר ויעבדינון מטלטלין או אפרא פרנון ולא משכח מרי חובא מה מתפס ונפק עובדא כרבי אחא


מתוך: ירושלמי בבא בתרא י י (עריכה)

הלכה י משנה[עריכה]

המלוה את חבירו בשטר גובה מנכסין משועבדין על ידי עדים גובה מנכסין בני חורין הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין והערב שהוא יוצא אחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין מעשה בא לפני ר ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורין אמר לו בן ננס אינו גובה לא מנכסים משועבדין ולא מנכסים בני חורין אמר לו למה אמר לו החונק את אחד בשוק אמר לו הנח ואני נותן לך פטור שלא על אמונתו הלווהו ואי זהו ערב שהוא חייב לו אמר לו הלווהו ואני נותן לך חייב שכן על אמונתו הלווהו אמר רבי ישמעאל הרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות שאין מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעיין הנובע וכל הרוצה לעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס

הלכה י גמרא[עריכה]

רב הונא אמר הקדמה פסולה והשטר כשר והתנינן פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול הדא דתימר דרב הונה ר לעזר ור"ש בן יקים הדא דרב הונא ר לעזר אמר אע"פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לו בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדין שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם והיכי אם באותן שהכחישו עדותן הכחיש עדותן כמי שאינה והשטר כשר אם באותו שלא הכחישו עדותן אמר הא אמר ריש לקיש עשו העדים החתומין בשטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד מאי כדון באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לויתי מפלוני ופלוני ערב רב אמר צריך להזכיר זמנו של ראשון בשני ושמואל אמר אין צריך להזכיר שמנו של ראשון בשני רב ושמואל רב כר יוחנן ושמואל כרשב"ל ר יסא בשם ר יוחנן אמר אע"פ שקילסו ר ישמעאל את בן ננס על מדרשו קילסו אבל אינה כבן ננס שמעון בר ווה בשם ר יוחנן אף בחנוק הלכה כרבי‏[1] א"ר יוסי ואת שמע מינה בר נש דהוה צייד לחבריה בשוקא אתא חד ומר שבקיה ונא יהב מן אהן גביי ומן אהן לא גביי:

הערות[עריכה]

  1. ^ צ"ל כר' ישמעאל. פני משה