יצורים וצפון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יְצוּרִים וּצְפוֹן             חֻבָּם כְּחֹמֶר בִּימִינֶךָ
רוּחַ חַדֵּשׁ בְּקִרְבָּם      לְהַשִּׂיג אֶת רְצוֹנֶךָ
וְעֵת קָרְאָם תִּרְצֶה בָּם      וְיִמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ
תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ

הַמְעַט לִי עֲווֹן נֹעַר      וְעוֹד לֹא הִטֶּהַרְתִּי
וּשְׁגִיאוֹת לֵב נִבְעַר      אֲשֶׁר אַחֲרָיו נָהָרְתִּי
וְגָלוּת וְחַיֵּי צַעַר      בִּגְלָלָם נִמְהַרְתִּי
וּמָוֶת כִּזְאֵב יַעַר        לְפָנַי וְלֹא נִזְהָרְתִּי
וְזַדְתִּי וְלֹא נִזְכַּרְתִּי יוֹם עָמְדִי לְפָנֶיךָ

וַיְהִי לִי לֵב סוֹרֵר      אַחֲרֵי בִצְּעוּ נוֹטֶה
וְעַיִן לֹא תִּתְגּוֹרֵר      וְתִזְנֶה עָלַי וְתִשְׂטֶה
וְאֹזֶן לֹא תִּתְעוֹרֵר      כִּי אִם לְדִבְרֵי חוֹטֵא
וְיַד תֶּאֱהַב לְהִשְׂתָּרֵר      וּפֹה בִּנְבָלָה בוֹטֶה
וְאֵיכָכָה אֶתְבָּרֵר וְאֵיךְ אֶעֱמֹד בְּדִינֶךָ

דָּם וּבָשָׂר אֵיךְ יֵצֵא      שָׁלֵם מִתּוֹךְ לִבָּה
וְאִם אַתָּה לֹא תִּפְצֶה      וְתַפְלִיא לַעֲשׂוֹת סִבָּה
מֵאַיִן תִּמָּצֵא      סְלִיחָה לְאַשְׁמָה רַבָּה
מוֹכֵר בְּעוֹלָם יוֹצֵא      אֶת הָעוֹלָם הַבָּא
וּבַמֶּה זֶה יִתְרַצֶּה וְיָפִיק תַּחֲנוּנִיךְ

הֵעָתֵר יָהּ לְמַעְתִּיר      לְךָ לֵילֵי שִׁמּוּרָיו
וְאֶת בֵּית קָדְשְׁךָ הִכְתִּיר      לְכַפֵּר בּוֹ כִּפּוּרָיו
פָּנֶיךָ אַל תַּסְתִּיר      לְהַצִּילוֹ מִמְּגוּרָיו
וּפִסַּת יָד תַּתִּיר      לִהְיוֹת בְּבֵיתְךָ מְגוּרָיו
בְּשׁוֹכְנֵי מִשְׁכָּנֶיךָ וְאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנְךָ