יפה תואר על בראשית רבה/פב/ט
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה פב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
בר צערי בלשון ארמי. ע' בזה ברמב"ן. ואולי נודע לרז"ל כי השם אוני הבא בעברית על צער הוא לקוח משפת ארמי. כי שם הוא ראשית מקורה ומ"ש ואביו קרא לו בנימין בלה"ק כי לא תפרש בן ימין כמו בן ימים ובא פה הנו"ן במקום מי"ם כדרך לשון הארמי ויתפרש בן אשר יקום ימים רבים. אבל בן ימין הוא בלה"ק מלשון ימין המורה על תוקף ועוז ואולי פירש הדברים כי היא קראה לו בר צערי בל"א והתירה העתיקה את דבריה בלה"ק בן אוני. ויעקב שינה את שמו על בנימין כדי שיהיה שמו בלה"ק כשם כל בניו. ובא המדרש לתרץ בזה למה באמת שינה יעקב את שמו בשם בנימין. כי לא נוכל לאמר שלא חפץ שיזכיר את צער אמו בשמו אדרבה כי זה נכון הוא וכאשר מצינו בשם אי כבוד. אבל מטעם זה שלא יהיה שמו בלשון ארמי. נכון הוא למה שינה את שמו בלה"ק:
והלא צלצח בגבול בנימין. זה הוא לישנא יתירא דבקרא כתיב מפורש בגבול בנימין בצלצח. ולא היל"ל רק והלא קבורת רחל בגבול יהודה. אך כן הוא מדרך לישנא דאגדתא וכמו בסוף פ"ק דב"ק וכבוד עשו לו במותו זה חזקיה אף כי הכתוב מיירי בחזקיה. וכ"כ בפ' יש נוחלין אבינו מת במדבר זה צלפחד:
וכתיב בית להם אפרתה. וס"ד צעיר להיות באלפי יהודה משמע מיניה דבית לחם מיהודה:
א"ל ר' ינאי לר' יונתן יונתן אחי אסוף חרפתי. כ"ה הגירסא באגדת שמואל:
א"ל הכי אמר כו'. והנה ללישנא קמא היה שמואל ושאול כשמשחו בבית לחם אפרת. והאנשים ימצא בגבול בנימין ולאית דאמרי היו במשחם בגבול בנימין והאנשים ימצא עם קבורת רחל. ואמר שזה הלשון דוקא דהא מדכתיב ויעבור בארץ ימיני ולא מצאו המה באו בארץ צוף משמע שארץ צוף שבה היו שמואל ושאול כשמשחו בגבול בנימין ואלו ללישנא קמא צ"ל שהיו באפרת שהוא גבול יהודה. וע' באג"ש שמה הגירסא יותר מרווחת: