יפה תואר על בראשית רבה/עא/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה עא | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

בחורה היתה כו'. פי' זה לפני שלשה חדשים להריונה ולא ניכר העובר רק בשביל סילוק הוסת והיא כיון שהיתה בחורה לא הוכר העובר ע"י זה. כי אולי בשביל בחורתה אין לה ווסת עתה. ויען דבראשית הריונה לא הוכר עיבורה לכן לא כתיב גבה ותהר. אבל אחר שלשה חדשים בוודאי ניכר הריונה בשביל גידול הבטן. וע"ע מ"ש ע"ז רש"י ז"ל בחומש:

אתא גדא דביתא כו'. ואע"ג דבסוף במה אשה אמרינן האומר גד גדי כו' הרי זו משום דרכי האמורי מ"מ אמרה כן משום שראתה שנולד מהול ולכן אמרה עליו גד יותר מעל דן. וגם ראתה ברוה"ק שהוא ינצח בכל מלחמותיו וכדכתיב גד גדוד יגודנו וגו' אמרה גדא דעלמא שהוא יהיה עוזר לישראל. ומ"ש בא מי שעתיד לגדד משתיתן הוא פירוש אחר ומפרש מלשון כריתה:

אלא מדרשות הן. כדאמרינן בויק"ר פ"א לא ניתן דברי הימים אלא להדרש. וה"ה דהוי מצי לתרץ כי זה אליה אחר הוא:

היה אליהו מזכיר זכות אבות כצ"ל:

אלו אומרים משל גד. מצינו עוד דעה כי משל לוי היה וכדאיתא בפ' המקבל אשכחיה רבה בר אבהו לאליהו דקאי בביה"ק כו' א"ל לאו כהן הוא מר. ואמרינן פנחס זה אליהו ומדרשנו לא הזכיר סברא זו: