יפה תואר על בראשית רבה/סט/א
| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח •
רבי יוסי בר זמרא פתח כו'. נראה דס"ל כמ"ד בסמוך סי' ג' והנה ה' נצב עליו על יעקב. ולפי שלזה יקשה מה טעם התיצבות עליו וכדבעי התם מי מתקיים עליו. להכי מייתי האי קרא דדריש דרמ"ח אברים צמאים לה' וע"כ מבקש מה' שיראהו עוזו וכבודו. והיינו שתתיחד השכינה עליו. כי בזה ירוה צמאון רמ"ח האברים המבקשים פניו. וע"ז הדרך יתפרש והנה ה' נצב עליו כי לתאות יעקב לה' הראה לו פמליא של מעלה וכבודו שוכן עליו וגם ר"ח בר חנינא בא לתקן זה ותשובתו שזה כביכול לתועלת השכינה כי כמו שהחכם משתבח בחבירו כך השכינה משתבחת בהתיחדה על השלמים כי הם המרכבה אשר לו. ועל ידם ינהיג העולם ויעשה נפלאות בעולם. גם ר' אבהו בא לתקן זה ותשובתו שהכי ביאורו שהוא מושגח מה' בעצמו ולא ע"י שרי מעלה ולזה כשראה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו נגלה עליו ה' ונסתלקו המלאכים. וי"ל עוד דפליגי בזה דלריב"ז מה שראה את ה' נצב עליו רוצה לומר שהשיג מציאותו ית' ע"י הכרת השתלשלות העולמות ומניעי העולם. כי הכל יכלה אל מציאת מניע הראשון בהשגת החכמים. וע"ז הביא לראות עוזך וכבודך שהכבוד הנראה הוא ע"י ראיית פמליא שלו. ולר' חמא מה שראה ה' הוא השראת השכינה עליו. וז"ש שנתיחדה השכינה עליו. ולר' אבהו היינו שנגלה עליו ה' ממש כמו שנראה לנביאים במראה הנבואה וה' הוא המדבר אליהם: