יפה תואר על בראשית רבה/סה/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סה | >>
א • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אין כתיב יסורין. והא דכתיב וינגע ה' את פרעה זה היה יסורין לפי שעה והכא מיירי ביסורים קיימים:

מתוך שהוא חולה שנים או שלשה ימים. בשלהי מו"ק אמרינן הטעם שלא יפגעו מלאך המות בשוק כבהמה. אך לענין זה היה די אם יחלה יום אחד אבל לצוות לביתו ביישוב הדעת צריך ב' וג' ימים. והא דל"ק מפני שהחולי ממרק כדלעיל פס"ב. כי למרק לבד היה די ביסורין. אבל כיון שנתחדש החולי מטעם האמור כאן ניחא לצדיקים שהחולי ימרק:

חזקיה חדש חולי שיתרפא. והא דמצינו וירפא ה' את אבימלך ואמהותיו. ובמרים אל נא רפא נא לה. זה הוא בחולי המחודש לפי שעה בהשגחה לתוכחת מוסר. אבל דחזקיה היה חולי טבעי כי קרבו ימיו למות. ומה דכתיב בתורה ורפא ירפא. ובפרק מקום שנהגו תנן חזקיהו גנז ספר רפואות שעשה שלמה י"ל דהנהו במכה בעלמא והכא בחולי הכולל כל הגוף. והשתא ניחא נמי דאבימלך ומרים:

חולי כבד משניהם. ע' רש"י ומה דאמר כבד משניהם דייק מדכתיב מחליו בכנוי משמע שזה היה העיקר והכבד בין המחלות: