יפה תואר על בראשית רבה/סג/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אברהם לא ניצל מכבשן האש כו'. ודריש עטרת זקנים בני בנים כי הבני בנים מצילים את זקניהם. ועטרת הוא מלשון כצנה רצון תעטרנו הנאמר על הצלה והגנה. והא דלא ניצל בזכות עצמו משום שכן הוא משפטי ה' אשר המוסרים נפשם על קידוש השם לא ינצלו. כי טוב השלמות הגדול הזה. וכמ"ש בעל העקידה בשפ"ג. ולכן לא ניצלו ר"ע וחביריו. ומה שהציל ה' את חמו"ע טעם היה בזה כדי לשבר מתלעות עול וכדאיתא שם בכתוב. וכן יהושע הכהן הגדול כדי שלא יספה בעדת חטאים וגם דניאל ניצל להשיב תמורתו גבריא דיאכל קרצוהי. וכן יש טעם בכל הניצולים. ולכן אברהם מצד עצמו הדין היה שישרף כי זה הטוב האמיתי לפניו. ורק בשביל יעקב שיצא ממנו שהוא שלשלת היחס ומטתו היתה שלמה. כדי שלא יבטל לכן ניצל וע' בתנחומא הגירסא בנוסחא אחרת:

יעקב פדה את אברהם. דלא נוכל לפרש אשר פדה על הקב"ה דא"כ למה מזכיר את שם אברהם הלא ביעקב משתעי קרא והיה לו לומר אשר פדה אותו מכל צרה כי יעקב נמצא בצרות יותר מאברהם וכדדרשינן לקמן פפ"ד את הכתוב לא שלותי ולא שקטתי. וע"ע בסנהדרין פ' כהן גדול הדרש הזה באופן אחר: