יפה תואר על בראשית רבה/נ/ד
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נ | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • יא • יב •
סורו נא אפילו איני כדאי. משום דק"ל למה אמר סורו ולא גשו נא. ולכן מפרש סורו נא מכבודכם הראוי שלא תבוא אלי כי אנכי איני כדאי. אבל אתם תשנו ותסורו מהדרך הראוי לכבודכם ובואו אלי. ור"ה מפרש סורו מהדרך המולכת אל ביתי פן יראו אתכם ארשי סדום ויזיקו אתכם אבל בדרך עקומה תבואו אלי. ואע"ג דמצינו לפעמים הסרה להוראת הגשה אבל זה הוא רק אם הוא לא התכוון לקרב פה והלך לו לדרכו והשני יבקשהו לסור מהאורח אשר חשב ללכת ולבוא אליו. אבל אלה הלא באו לעיר למצוא מקום לנוח לא תקרא ביאתם אל הבית הסרה ממחשבתם:
אברהם מקפיד כו' שהיו משתחוים לאבק רגליהם ואלו נדמו לו כערביים כדלעיל פמ"ח. והנה הרא"ם ז"ל בקש לתת טעם לעבודה גרועה כזו. ובאמת אין לנו לבקש טעם ודעת במעשה הכסילים. אבל אפשר לומר שהמה חשבו אשר הצלחיות הזמניות אינן אלא מהשתדלות האנושי ע"ד כחי ועוצם ידי וגו'. ולפי שעיקר ההשתדלות ברגלים ללכת בימים ומדברות ממוצא וממערב לכן היו משתחוים לאבק שברגליהם שהיו מיחסים כל הצלחתם לאבק העולה ברגליהם ממרוצתם ומהשתדלותם אבל באמת זה כפירה גמורה כי הכל בידי שמים. ומה' מצעדי גבר כוננו:
הכניס בהם אף וצרה. אולי דריש מדכתיב מאד. כי הראה להם אשר חמתו בוערה בו למה מאנו לסור אליו: