יפה תואר על בראשית רבה/נב/ה
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יב • יג •
אין הקב"ה נגלה על נביאי עובדי כוכבים כו'. בא לתרץ למה הודיענו הכתוב בזה שהיה בלילה ולא הסתפק לאמר בחלום לבד. ומאי נ"מ אם היה החלום ביום או בלילה. ומה דכתיב בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה הוא רק לדקדק שלא היה חלום נבואי רק חזיון לילה שהוא למטה ממי שנאמר עליו בחלום אדבר בו וכמ"ש הרב במורה ח"ב פמ"א ע"ש דמדקדק בזה למה מסיים וייקץ שלמה והנה חלום. ופה לא שייך זה. לכן אמר כי בגנותם הוא מדבר שאין הקב"ה מתדבק להם רק בלילה משא"כ נביאי ישראל שיתנבאו גם ביום ומה שמצינו גבי בלעם ויקר אלהים אל בלעם וזה היה בבקר ע"ש ברש"י ופירוש דבריו כדי להראות חבתן של ישראל שלא שעה אל מזבחות בלק וקרבנותיו התנבא פעם אחת גם ביום. או כדי שיאמר ברכת ישראל ביום ובפרהסיא:
מה בין נביאי ישראל כו'. אף כי כבר אמר ר' יוסי ההבדל ביניהם. ול"ל דבא להוסיף עוד הבדלים בין הנבואות דהא רבנן האומרים במטמוניות והביאו ראיה מן בלילה לא הוסיפו כלום. אבל באמת כי אלה המאמרים לא ביחד ובהדדי נתנו. ובעל המדרש חברם יחד ממדרשים שונים וכן משמע לקמן פע"ד ובויק"ר. וי"ל גם לגירסתנו כי ר"י אמר אשר בגנותם הכתוב מדבר כמו"ש לעיל. ולא פירש מה היא גנותם. ובמה גדלה נבואת ישראל מנביאות עובדי כוכבים. ועז"א רחב"פ שהוא מצד האהבה וכאשר יגיד במשלו ורבנן אמרי מצד הקדושה. והואיל דאתי לידי המדרש מה בין נביאי ישראל כו' ומבדיל מצד מעלות הנביאים שואל עוד מה בין נביאי ישראל כו' כלומר ההבדל בנבואה עצמה מאי היא. ואמר ר' חמא כי ההבדל הוא באריכות וקיצור בלשון. ור' יששכר אומר דההבדל הוא בין לשון טומאה וטהרה. ואגב זה הביא דברי ר"י בן ביבה שאע"פ שאין הבדל בנבואה עצמה מ"מ יש הבדל בתכליתן כי תפלת נביאי עובדי כוכבים רחקה ממנו. ותפלת נביאי ישראל ישמע. וע"ע בויק"ר את מוצא אין הקב"ה נגלה על עובדי כוכבים אלא כאדם שבא מארץ רחוקה. ובזה נמצא הבדל גם בנבואה עצמה כי לנביאי עובדי כוכבים לא יגלה אלא לעתים רחוקות ובבא מארץ רחוקה ולפעמים רק פעם אחת ולא יותר וכמו באבימלך ולבן משא"כ בנביאי ישראל מלבד שרבו ביניהם הנביאים אבל נגלה להם פעם אחר פעם ולפעמים התנבאו בכל עת שירצו וע"ע מ"ש לקמן פנ"ו ובויק"ר וע"ע הבדלים בין הנביאים בבמ"ר פי"ד אשר לא נמנו פה ובקל נוכל למצוא טעם ע"ז: