יפה תואר על בראשית רבה/לט/י
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לט | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז •
לשר שהיה עובר כו'. גם בזה בא לתרץ מ"ש לך לך וכמו שמסיים לו בשבילך ובא במשל הזה ללמד לנו כי ידיעת ה' בצדיקים ובמעלליהם איננה כאשר ימצאו כבר בפועל. אבל כבר בטרם נוצרו ידיעתו היתה בהם. וזה כמו מרגלית שנאבדה בעברו ממקום למקום. הלא המרגלית כבר היתה בראשו ואחרי שנאבדה ימצא אותה שנית. כן הצדיקים כבר היו במחשבתו מלפנים. ורק אחרי דור אחר דור אשר יעבור עליהם אז ימצאו לפניו במציאות ובפועל:
מה צורך היה לי לייחס כו'. אע"ג דהצורך היה ליחסם כדי להודיע כמה ארך אפים לפניו וכדאיתא במסכת אבות. וגם שם ועבר וארפכשד היו צדיקים וצורך יחוסם היה מצד עצמם. וכן צורן היחוס היה כדי שלא יאמרו אומה של בוזזים אתם כדלעיל פ"א. אבל קושית המדרש הוא על דברי הימים דלא נכתב אלא משום כבודו של דוד והיה לו ליחסו רק מאברהם. והקודמים לו למה. אלא כדי לבוא לאברהם יחס את אבותיו וייחס ג"כ בני כנען כדי להודיע איך ירש אברהם את ארצם אשר כל זה הוא בשביל כבוד אברהם. ואיידי דייחס כנען כתב ג"כ שאר האומות בקוצר:
כך אמר הקב"ה לדוד כו'. כי גם דוד נודע להקב"ה בטרם נוצר וכדאמרינן לקמן בפ' פ"ה ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה והקב"ה היה עוסק ובורא אורו של משיח. והא דמקשה מה צורך היה לי ליחס פרץ כו' אע"ג דפרץ צדיק היה כדלקמן פפ"ה וכן בועז היה צדיק שכבש את יצרו ברות וישי מת בעטיו של נחש ומסתמא גם השאר היו צדיקים. ומ"מ כיון דד"ה לא נכתב רק בשביל כבודו של דוד ע"כ כולם לא נתייחסו בד"ה רק בשביל מציאת דוד: