יפה תואר על בראשית רבה/לז/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לז |
א • ב • ג • ד • ז • ח • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שנער זו בבל. ומפרש את הכתוב ותהי ראשית ממלכתו בבל. ומלכותו היתה וארך ואכד וכלנה אשר הן בארץ בבל הנקראת שנער:

בתשניק. זו חולי הבפיה שהחולה מניע ומנער כל אבריו בחליו. כי התרגום של וינער הוא שינוק. ומ"ש בלא נר ובלא מרחץ כי הנר והמרחץ קשים לחולי זה:

מן העצה ההיא יצא אשור. ופי' מן הארץ מהסכמת אנשי הארץ או שדרש מן הארץ מלשון רצון וכמ"ש לעיל פ"ד למה נקרא שמה ארץ שרצתה לרצון קונה. וזה מן הארץ ממרוצתם רצונם ועצתם ופי' כי כל הארצות הלכו בעצת נמרוד אשר המריד את העולם להקב"ה כדלעיל ואשור יצא מהם:

אתמול אפרוח עכשיו ביצה. פי' כי תלך לאחור ולא לפנים כי מן הביצה יצא האפרוח ואתה שנית את דרכך להעשות מן אפרוח ביצה:

אם רסן היא העיר הגדולה כו'. והא דלא מסתפק פן כלח היא העיר הגדולה הלא היא סמוכה בקרא להיא העיר הגדולה. י"ל כיון דכלח נמנה באחרונה ע"כ קטנה היא [וע' ביומא דף י' ע"א בתוד"ה אין]: