יפה תואר על בראשית רבה/לב/ב
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא •
כי צדיק ה' צדקות אהב וגו'. משום דק"ל בקרא למה כתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני ולא כתיב כי צדיק אתה. לכן מביא את הכתוב כי הקב"ה אוהב את הצדיקים ומחבב לראותם כי ישר יחזו פנימו:
והקב"ה אוהב את בן אומנתו כו'. כי אהבה האמיתית תולד בין בני אדם מצד השתוותם בעצמותם. ולכן ישנא האומן את בן אומנתו. כי ביניהם ובעצמותם אין השתוות. ורק באומנתם אשר היא רק ממקרים אשר לאדם. ובאומנתם כל אחד משיג גבול רעהו לכן תולד ביניהם השנאה. משא"כ החכם לחכם ישתווה בעצמותו וברוחו בעניני החכמה וברבות החכמה תרבה גם תפארת החכמים ואין דבר אשר תוליד שנאה. וכן הקב"ה מצד אשר ידמה הצדיק אל דרכיו וע"ד מה הוא רחום אף אתה רחום ומה הוא חנון אף אתה חנון לכן אהבתו לצדיקים תדמה לאהבת החכם לחכמים וגם מעלת ית"ש תודע בארץ ע"י השכל. וכבודו ישגא מהצדיקים והחכמים האמיתים לכן יאהב את פעולותם וז"ש הכתוב צדקות אהב. ולא אמר צדיקים אהב לומר שאהבתו הוא עצם הצדקה ולא תכלית חיצוני. ולכן ישר יחזו פנימו ויאהב את רודפי צדקה וחסד: