יפה תואר על בראשית רבה/כ/ד
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה כ | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
שנידון בסנהדרין שלימה. ששתף בדינו ע' מלאכים ורמז לזה בע' אזכרותיו שהזכיר עד פה. ודייק מדכתיב ויאמר ה' אלהים וקשה דהא הקב"ה אין מיחד שמו על הרעה אלא שהוכרח להזכירו להשלים מנין הע"א. ואע"פ שלא נשא ונתן עמו בטענות כדלעיל מ"מ הושיבם עמו לגזור דינו. ודנו בסנהדרין לגלות רעתו או ללמד לנו שאין טוענין למסית כי בלא"ה הלא הקב"ה הוא דן יחידי:
נטלן ונתן בחבית פי' נקבות רבות טמנן בחבית. כי לזכרים לא היה צריך והא דלא חשש פן היו מעוברות כבר מקודם י"ל דהוא סבר כי הנחש כמו כל הבהמה אחר שעיברו אינן מקבלות זכר עוד:
והושיטה לי בקנה אחד. זה משל כי בתשובה קלה בלי עמל וטורח דחה והסיר את ספקתי: