יפה תואר על בראשית רבה/ד/ו
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז •
זה אחד מן המקראות כו'. כי גם במאורות ובחית הארץ ובארץ כתיב הפעל עשה וכן כתיב וירא אלהים את כל אשר עשה ועל כולם השתאה איך שייך הפעל עשה על אומר ודברים והכתוב ויעש אלהים הוא אחד מהכתובים האלה. ואע"ג דבכתוב שהביא בדבר ה' שמים נעשו כתיב ג"כ הפעל עשה אבל שמה הוא בנפעל וקאי על הנבראים ולא על הפועל והבורא:
כי ערוך מאתמול תפתה. והגיהנם נקרא תפתה לפי שכל המתפתה ביצרו נופל בה כדאיתא בפ"ב דעירובין. וכיון דהגיהנם הוא רע לכן לא נאמר עליו כי טוב. והא דמדריש לקמן בפ"ט כי טוב מאוד זה הגיהנם. זה מדבר מעונש הרשעים אשר גם זה טוב לבני אדם ליסרם כי יצדקו. אבל בריאתו לא טוב הוא. כי טוב היה אשר לא ירשעו ולא יברא הגיהנם ליסרם. והטעם שביום ב' נברא הגיהנם כי אז נבראו המלאכים אשר משרתיו אש לוהט וגם בב' יצאה האש וליחכה את פני הרקיע כדאיתא לעיל. ולכן נברא אז גם אש של גיהנם:
לפי שלא נגמרה מלאכת המים. ואע"ג שנגמרה מלאכת הרקיע ביום ב' ולמה לא נאמר טוב על הרקיע מ"מ כיון שגם הרקיע הוא ממים כדאיתא לעיל. וכל שלא נגמרה מלאכת המים לא נגמרה גם מלאכת הרקיע בכללו:
לפיכך לא כתיב בהן כי טוב והא דכתיב ביום שלישי כי טוב על יקוו המים. י"ל שהטוב קאי רק על ותראה היבשה שנמשכה מהם ולא על מלאכת המים:
משל למלך כו'. ויען שה' נקרא טוב כדכתיב טוב ה' לכל ולכן לא חפץ לכנות המים הרעים בכנוי טוב אשר הוא יכונה בו:
ודור אנוש ע' לקמן פכ"ג בסופו: