יפה תואר על בראשית רבה/ג/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

האורה נבראת תחלה. ויתפרשו הכתובים בראשית כלומר לפני בריאת שמים וארץ וקודם שהארץ היתה תהו ובהו וגו' ויאמר אלהים מראש יהי אור ויהי אור. ולפ"ז קדמה האורה לא לבד לפני שמים וארץ אבל גם לפני תהו ובהו וחשך. וצ"ל לדבריו דהאורה שנבראת ביום ראשון איננה המאורות הנבראים ביום הרביעי אבל אורה אחרת היא וגנזה הקב"ה לצדיקים לעתיד לבוא כדאיתא לקמן פי"א. ור"נ מפרש הכתובים כפשוטם כי בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ ואח"כ ויאמר אלהים יהי אור:

והנה בעל מגלה עמוקות כתב כי האורה הוא הצורות. והעולם הוא החומר. ומחלקותם אם הצורה קודמת במעלה על החומר. או החומר באשר שהוא תמידי וקיים ולובש צורות ופושטן. לכן החומר קודם במעלה וזה דרך דרש אבל קרוב יותר לפרש כי האורה הוא העוה"ב ועולם הגמול והעולם הוא עולם הזה ועולם המעשה ומחלקותם הוא בזה. ר"י סובר כי העוה"ב אשר הוא התכלית בבריאה לכן הוא קודם במעלה ונברא תחלה ולזה אמר משל לבונה במקום אופל כו' פי' כיון דהעוה"ז הוא מקום אפל ותכליתו הוא אור העוה"ב לכן האור נברא תחלה. ור"נ סובר כיון דלא יזכה האדם לאור עוה"ב בלי מעשים טובים מקודם בעוה"ז לכן הסבה קודמת למסובבת וכמו שהפלטין קודם לנרות הבאים אחריו להדרו:

לידע איך הוא קובע כו'. לא שהקב"ה צריך לזה ח"ו וגם האורה לא נבראת רק לצרכי העולם. אבל כיון שבחפצו היה לברוא את האורה לעולם אמרינן מסתמא נהג כמנהג הבונים: