יסוד ושורש העבודה/יא/א
שער אחד עשר – שער האיתון
[עריכה]מודעת זאת שחודש תשרי הוא זמן אסיפה וקהילה להקהל ולעמוד על נפשם לחלות את פני המלך שלמה שהשלום שלו כל איש ישראל בירח האיתנים בחג הוא החודש השביעי, ולזכור זכרונות שופרות מעשה אבות איתני עולם, וזמנו גורם שהחלש יאמר גבר ותקף במצוות אני להתחזק בעשיית המצוות בזה החודש. ועל כן זה שמו נאה לו שער האיתון. ובשער הזה יפתח כיוון כל התפילות של ראש השנה ויום הכיפורים וכל כוונת המצוות הנעשים בחודש זה, דהיינו תקיעת שופר וכוונת צומא רבא וישיבת הסוכה ונטילת הלולב וכל סדר החג עד סיומו, היינו שמחת התורה הקדושה והתמימה
פרק ראשון
[עריכה]בערב ראש השנה אחר טהרת המקווה ותפילת המנחה בכוונה עצומה, יכין אדם לתפילת ערבית בכוונה עצומה מאוד. ובוודאי מי שיעיין בכתבי האריז"ל בכוונת תפילת ראש השנה תסמר שערות ראשו מגודל התיקונים בעולמות העליונים הקדושים בתפילות ההם. לכן צריך האדם על כל פנים לכוון היטב בפירוש המילות בהתעוררות לבו הטהור. הנה זה בא למעלה בשערים הקודמים כוונת קריאת שמע וברכותיה וברכת אבות בתפילת החול. (ובזכרנו) בתיבות "למענך אלהים חיים" יכוון במחשבתו בזה הלשון: רבון כל העולמים, בשביל האמונה שאנו מאמינים שאתה לבדך אלהים חיים ראוי שתכתבנו בספר החיים. ויכוון כוונה זו מעומקא דליבא מאוד.
בברכה שנייה בנוסח אב הרחמים כתב האר"י ז"ל, שבכל התפילות היינו בשחרית ובמנחה ובערבית של כל י' ימי תשובה הנוסח אב הרחמן ולא הרחמים, רק בכל תפילותל המוספים ובמנחה של שבת הנוסח אב הרחמים.
ובכן שאומר הש"ץ בכל חזרת התפילה שהוא "ובכן יתקדש שמך ה' א' אלקינו" עד "והיכלך", על פי כתבי האר"י ז"ל חיוב גדול גם לכל יחיד לסדר בתפילתו, כי הוא זה גם כן מעיקר תיקוני התפילה.