ינון שמו/י

סימן י

גופיית ציצית

1. שאלה: "גופיית ציצית" באיזה מקרה חייבת בציצית, ומה הדין אם תפרו את פתחיה, האם נפסלה מכאן ואילך? תשובה: השולחן ערוך (או"ח י', ז') כותב: "מלבושים שהם פתוחים מן הצדדים למטה ויש להם ד' כנפות לצד מטה, ולמעלה הם סתומים, אם רובו סתום פטור, ואם רובו פתוח חייב". על פי זה, מי שמכין או קונה גופיה שיש בה ציציות, עליו לבדוק שפתוחה בצדדיה ב'רוב דופן'. כיצד מודדים רוב, האם רוב הכוונה רוב של החֶלֶק הנמצא מתחת לבית השחי, או רוב הצד כולל רוחב השרוול? מדברי המשנה ברורה (י', כ"ה) ניתן ללמוד, שהפתח של היד אינו נמדד כשטח הפתוח אלא כסגור, הואיל ותופרים מתחת לנקב. ולכן צריך שיהיה החלק הפתוח רוב של כל הצד, כולל המקום של הפתח, אלא שהחלק הפתוח יכול להימדד אך ורק מתחת לשרוול. [עיין במ"ב (ט"ז, סק"ד) שכתב בשם האר"י שטוב שלא יהיו בט"ק בתי זרועות, ולא מבואר שם הטעם] אם הטילו ציציות כאשר הייתה הגופיה תפורה ברובה או יותר, ואחרי זה התירו את התפרים. יש לפסול מדין 'תעשה ולא מן העשוי', ויצטרך לפרום את קשריה ולקשור מחדש באופן הכשר. אם נעשתה באופן הכָשר (שהרוב היה פתוח) ואחרי זה תפר צדדיה באופן שפוסל אותה, מותר יהיה לו להתיר את התפירה, ולא יצטרך לפרום את הציציות. הסברא היא, שהכלל 'תעשה ולא מן העשוי' הוא דווקא כאשר המצווה נעשתה בפסול, מה שאין כן כאן שנעשית בכשרות, אלא שאחר כך פסלו אותה. נראה לדמות מקרה זה למקרה שהתייחס אליו הגאון מליסא בספרו 'דרך החיים' בהקשר להלכות מזוזה. כתב הוא שם (הלכות מזוזה סעיף י"א) שאם קבע מזוזה כאשר היתה דלת בפתח, ואחר כך פרקו הדלת ושוב החזירוה, אין כאן חשש לפסול של 'תעשה ולא מן העשוי', ואף לשיטת הרמב"ם שפתח שאין בו דלת פטור מן המזוזה (מזוזה פ"ו א', ה') הואיל ובשעת תלייתה היה כאן חיוב גמור. ראיתי בילקוט יוסף (מהדורת תשס"ג עמ' קל"ג) שגם כתב שאין בזה משום תעשה ולא מן העשוי. [עיין עוד בחיבור זה על סימן תרכ"ו בחלק או"ח, וכן בשונות]. סיכום: בגופיית ציצית יש להקפיד שרוב הצד יהיה פתוח, ורק לאחר מכן יש להטיל הציציות.

חיבור צד קדמי לאחורי

2. שאלה: אני מעוניין לחבר את הציצית הקדמית לאחורית, על ידי חיבור בעזרת חוט ברזל מלופף, על מנת שלא יפריע לי בריצה וכדומה, האם זה מותר? תשובה: אם זה נראה משהו קבוע אסור, כי אז זה מבטל את שם ארבע כנפות מהבגד, וממילא הבגד פטור מציצית, וכך כתב המ"ב (או"ח י כ"ט): 'אין לעשות בטלית קטן קרסים למטה מחציו דהוי כסתום, והוא שנכפפין מאוד ראשי הקרסים לצד השני, שאינו יכול להתירן אלא על ידי מעשה, דבזה חשיבי חיבור גמור, הן לענין כלאים והן לענין ציצית, אבל בלאו הכי לא חשיב חיבור על ידי זה'. סיכום: אין לחבר בעזרת חוט ברזל את החלק הקדמי עם החלק האחורי של הבגד, מפני שעל ידי זה בטל ממנו הגדרת בגד של ארבע כנפות.