ילקוט שמעוני תורה תשע

במדבר - פרק כד - רמז תשע

וירא בלעם כי טוב וגו'. זה שאמר הכתוב מונע בר יקבוהו לאום זה בלעם הרשע שהוא מונע מלברך את ישראל. יקבוהו לאום יעשה ארירה לעו"א. וברכה לראש משיב זה משה שברך את ישראל בעין טובה. אמר רבי יצחק כתיב וירא בלעם כי טוב בעיני ה', מה ראה, [ראה] שמשה עתיד לברך את ישראל ארבע ברכות והוא היה ראוי לברך את ישראל (ארבע) [שבע] ברכות, אמר אני מברכן שבע ברכות ומשה ארבע הרי אחד עשר, אמר הקב"ה רשע זה עינו צרה בברכתן של ישראל די שלש ברכות שברכן, יבא משה שעינו יפה בברכתן של ישראל ויברכם אבע ברכות, ואלו הן שלש ברכות שברך בלעם את ישראל, מה טובו אהליך יעקב, מי מנה עפר יעקב, לא הביט און ביעקב. ואלו הן ארבע ברכות שברך משה את ישראל ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם, ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם. וירא משה את כל המלאכה והנה עשו וגו' ויברך אותם משה, והדין וזאת הברכה:

וישא בלעם את עיניו. שנו רבותינו לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, היה קטן לא יעשנו גדול, אחד לא יעשנו שנים, אבל לרשות הרבים עושה פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, היה קטן עושהן גדול אחד עושה אותו שנים. מנהני מילי דאמר קרא וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל, מה ראה, ראה שאין פתחיהן מכוונין זה לזה, אמר ראויין הללו שתשרה שכינה עליהן, קטן לא יעשנו גדול דא"ל בפתחא זוטא מצינא לאיצטנע מינך בפתחא רבה לא מצינא לאיצטנע מינך:

מה טובו אהליך יעקב. אמר רבי (אלעזר) [יוחנן] מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, בקש לומר לא יהא להם בתי כנסיות ובתי מדרשות אמר מה טובו אהליך יעקב. בקש לומר לא תשרה שכינה עליהם אמר משכנותיך ישראל. לא תהא מלכותן מושכת כנחלים נטיו, לא יהו להם זיתים וכרמים כגגות עלי נהר. לא יהא ריחן נודף כאהלים נטע ה'. לא יהא עליהם מלכים בעלי קומה כארזים עלי מים. לא יהא להם מלך בן מלך יזל מים מדליו. לא תהא מלכותן שולטת באומות וזרעו במים רבים. לא תהא מלכותן עזה וירום מאגג מלכו. לא תהא אימה למלכותן ותנשא מלכותו. אמר רבי אבא בר כהנא וכולן חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות שנאמר ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה, קללה ולא קללות: