ילקוט שמעוני תורה ריט

רמז ריט

המשך פרק יג

מנין שאומרים ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, שנאמר ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב (שמות ג טו). ומנין שמברכין על המזון, שנאמר ואכלת ושבעת וברכת. זו ברכה ראשונה. על הארץ - זו ברכה שניה. הטובה - זה בונה ירושלים, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון. אשר נתן לך - שגמלנו כל טוב. אמר ר' חייא בר נחמני בשם ר' ישמעאל הרי הוא אומר ואכלת ושבעת (וברכת הטובה), מה זה מחוסר אשר נתן לך, בין מדה טובה בין מדת פורענות. אין לי אלא מזון שהוא טעון ברכה לאחריו, לפניו מנין? היה ר' ישמעאל אומר קל וחומר הוא, אם כשאכל ושבע הרי טעון ברכה קל וחומר כשהוא תאב לאכול. רבי אומר אין צריך הרי הוא אומר ואכלת ושבעת וברכת - זו ברכת הזן. על הארץ - זו ברכת הארץ. הטובה - זה בונה ירושלים, וכן הוא אומר ההר הטוב. אשר נתן לך - זה הטוב והמטיב. אין לי אלא לאחריו, לפניו מנין? תלמוד לומר אשר נתן לך. משעה שניתן לך. ר' יצחק אומר הרי הוא אומר ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך. אימתי הוא לחמך? עד שלא אכלתו. אין לי אלא מזון שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו. תורה מנין? היה רבי ישמעאל אומר אמרת קל וחומר. ומה מזון שהוא צורך חיי העולם הזה טעון ברכה לפניו ולאחריו. תורה שהיא חיי העולם הבא אינו דין שיטעון ברכה לפניה ולאחריה. ר' יהודה בן בתירה אומר הרי הוא אומר ואכלת ושבעת וברכת מהו הטובה זו תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם וגו'. ר' חנינא בן אחי ר' יהושע אומר הרי הוא אומר כי שם ה' אקרא זה המברך. הבו גדל לאלהינו אלו העונים אחריו. ומה הם עונין אחר המברך ברוך ה' המבורך וגו'. וכשהוא קורא בשמו עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכן דוד הוא אומר גדלו לה' אתי. רבי אומר זכר צדיק לברכה כשהוא מזכיר חי העולמים שנאמר צדיק ה' בכל דרכיו תן לו ברכה. לא יאכל חמץ לעשות את המאכיל כאוכל. או אינו אלא לאסרו בהנאה כשהוא אומר לא תאכל עליו חמץ הא למדנו שהוא אסור בהנאה הא מה תלמוד לומר לא יאכל חמץ לעשות את המאכיל כאוכל דברי ר' יאשיה. ר' יצחק אומר אינו צריך אם שרצים קלים עשה בהם את המאכיל כאוכל חמץ חמור אינו דין שיעשה בו כן הא מה תלמוד לומר לא יאכל חמץ לא בא הכתוב אלא לאסרו בהנאה. רבי יוסי הגלילי אומר לא יאכל חמץ היום מגיד שלא אכלו ישראל מצה במצרים אלא יום אחד בלבד: