ילקוט שמעוני תורה קצג

רמז קצג

המשך פרק יב

תניא אשה בראשון שוחטין עליה בפני עצמה, ובשני עושה אותה טפלה לאחרים דברי רבי יהודה, ר' יוסי אומר בשני שוחטין עליה בפני עצמה ואין צריך לומר בראשון, רבי שמעון אומר בראשון עושין אותה טפלה לאחרים ובשני אין שוחטין עליה כל עיקר, מאי טעמא דרבי יהודה כתיב בראשון במכסת נפשות דאפילו אשה וכתיב בשני חטאו ישא האיש ההוא איש ולא אשה וכי ממעט לה מחובה מטפלה לא ממעט לה דכי כתב חקת הפסח לטפלה אהני, ור' יוסי מאי טעמא כתיב בראשון במכסת נפשות דאפילו אשה, וכתב בשני ונכרתה הנפש ההיא דאפילו אשה, וחטאו ישא האיש ההוא מבעיא ליה איש ולא קטן, ורבי שמעון מאי טעמא כתב בראשון איש ולא אשה ומכסת נפשות מהני לטפלה, וכתב בשני חטאו ישא איש ולא אשה, ממאי קא ממעט לה אילימא מחובה השתא בראשון אמרת לא בשני מיבעיא, אלא לאו לטפלה ומאי איש דקאמר רבי שמעון אילימא ויקחו להם איש האי מיבעיא ליה לכדרבי יצחק איש זוכה ולא קטן זוכה, אלא איש לפי אכלו, ואימא כר' יוסי דשוחטין את הפסח על היחיד אם כן ניכתוב לפי אכלו מאי איש שמע מינה תרתי.

דבר אחר: במכסת נפשות למה נאמר לפי שנאמר איש אין לי אלא איש אשה טומטום ואנדרוגינוס מנין, תלמוד לומר במכסת נפשות ריבה, משמע מביא אני את אלו ומביא את החולה ואת הקטן שאין יכולין לאכול כזית תלמוד לומר לפי אכלו יצאו החולה והקטן שאין יכולין לאכול כזית אין שוחטין עליהם, רבי ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך שנמנין על הפסח ומושכין ידיהם ממנו עד שישחט ובלבד שלא יניחו את הפסח כמות שהוא ר' יצחק אומר במי הענין מדבר בחי: