ילקוט שמעוני תורה קצא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ילקוט שמעוני · תורה · קצא · >>


רמז קצא

המשך פרק יב

רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון מתכנסין מלאכי השרת אצל הקב"ה ואומרים לפניו, רבונו של עולם אימתי ראש השנה? והוא אומר ולי אתם שואלים, אני ואתם נשאל לבית דין של מטה, ומה טעם כה' אלהינו בכל קראנו אליו, ואין קראנו אלא מועדות, שנאמר אלה מועדי ה' מקראי קודש, ר' קריספא בשם ר' יוחנן לשעבר אלה מועדי ה' מכאן ואילך אשר תקראו אותם אם קריתם אתם מועדי ואם לאו אינם מועדי, החודש הזה לכם אתם מונין לו ואין אומות העולם מונין לו, רבי בשם רבי יהודה ברבי אלעאי דרך ארץ הוא הגדול מונה לגדול והקטן מונה לקטן, עשו שהוא גדול מונה לחמה שהיא גדולה, ויעקב שהוא קטן מונה ללבנה שהיא קטנה, אמר רב נחמן הא סימן טב גדול שליט ביום ואינו שליט בלילה, כך עשו הרשע שולט בעולם הזה ואינו שולט בעולם הבא, הקטן שליט ביום ובלילה כך יעקב שולט בעולם הזה ובעולם הבא, רב נחמן אמר כל זמן שאורו של גדול מבהיק אין אורו של קטן מתפרסם, שקע אורו של גדול אורו של קטן מתפרסם, כך כל זמן שאורו של עשו מבהיק אין אורו של יעקב מתפרסם, שקע אורו של עשו נתפרסם אורו של יעקב שנאמר קומי אורי וגו'. החודש הזה ר' שמואל בר אבא אמר כל חודש שהוא נולד משש שעות ולמטה יש כח בעין לראותו משש שעות ולמעלה אין כח בעין לראותו ואותו החודש שאמר הקב"ה למשה נולד משש שעות ולמעלה ולא היה כח בעין לראותו והראהו לו הקב"ה באצבע ואמר לו החודש הזה, ר' אחא בשם ר' שמואל בר נחמני שנה שיצאו ישראל ממצרים היו חודשי שנה וחודשי תקופה שוין, ר' חייא בשם ר' יוחנן נתעטף הקב"ה בטלית מצויצת והעמיד למשה מכאן ולאהרן מכאן וקרא למיכאל ולגבריאל ועשה אותם כשלוחי החודש ואמר להן כיצד ראיתם את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה, כמה היה נוטה וכמה היה רחב, אמר להן כסדר הזה יהו בני מקדשין את החודש למטה על ידי זקן ועל ידי עדים ועל ידי טלית מצויצת.

דבר אחר: החודש הזה לכם. אמר להן הקב"ה חדוש דברים אני עושה לכם, לשעבר לא גאלתי אומה מתוך אומה אלא לכם אני מחדש דבר זה:

מנין שאין מונין ימים לשנים שנאמר לחדשי השנה, חודשים אתה מונה לשנים ואין אתה מונה ימים לשנה, החודש הזה לכם הוא מסור בידכם ואין אתם מסורין בידו, מעשה ברבי חייא הגדול שעלה הירח ערב ראש השנה והלכו הספנין לאורו מהלך שלשה מילין, ראה אותו ר' חייא נטל צרורות ועפר והיה זורק בה אמר לה למחר אנו מבקשין לקדשך ועלית לך עכשיו מיד נבלע במקומו, אמר להם הקב"ה לישראל בחודש הזה אתם נגאלין אמרו לו תאמר שאנו נגאלין ואנו משתעבדים פעם אחרת אמר להם חדשו מעשיכם עד עכשיו יש לכם ראש, ראש זה מלכות בבל שנאמר אנת הוא ראשה די דהבא זה נבוכדנצר ראשון זה עשו שנאמר ויצא הראשון אדמוני, דברו אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחודש הזה אמר רבי יוחנן והלא הוא אינו יפה אלא מדירו ואת אמרת מבעשור, אלא מלמד שהיו קושרין בכרעי מטותיהן של ישראל מבעשור והיו המצריים נכנסין ורואין אותם ונפשם פורחת מעליהן, רבי חייא בריה דרב אדא משכו וקחו לכם צאן שיהא כל אחד ואחד מושך אלהי של מצרי ושוחטו לפניו ודרגיש לו ימלל, רבי חלבו בשם רבי יוחנן הכא את אמר בעשור לחודש ולהלן אמר והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש רבי חייא בשם רבי יוחנן לקיחתו עמדה להן בירדן ואכילתו עמדה להן בימי המן, ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה שנדדה שנת המלך, רבי ברכיה בשם רבי אבין איש נחום ויקחו להם איש זה הקב"ה דכתיב ביה ה' איש מלחמה, שה לבית אבות אמר ר' יודן בשם ר' סימון לא לן אדם בירושלים ובידו עון, כיצד תמיד של שחר מכפר על עבירות שנעשו בלילה ותמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שנעשו ביום, מה טעם צדק ילין בה צדיק ילין בה, מי פורע לכם ממדי בעשור אמר רבי אבין בא עשור שנכרת המן ועשרת בניו, מי פורע לכם מהם סנקליטין מרדכי ואסתר מרדכי מבחוץ ואסתר מבפנים, מי פורע לכם מיון בני חשמונאי שהיו מקריבין שני תמידין בכל יום, מי פורע לכם ממלכות רביעית נטרונא והיה לכם למשמרת, אל תאכלו ממנו נא לא תבעוניה מהבהבה, ראשו על כרעיו ועל קרבו הוא ודוכסיא ואפרכיא ואיסטרטליטיה הונך ומערביך, וככה תאכלו אותו וגו' אמר רבי שמואל בר נחמני לפי שבעולם הזה ואכלתם אותו בחפזון אבל לעתיד לבוא כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' וגו':

דברו אל כל עדת ישראל רבי ישמעאל אומר וכי שניהם היו מדברים והלא כבר נאמר (ואתה דבר אל בני ישראל) [אתה תדבר את כל אשר אצוך] ומה תלמוד לומר דברו אלא כיון שהיה משה מדבר היה אהרן מרכין אזניו לשמוע באימה ומעלה עליו כאילו שומע מפי הקב"ה, רבי אמי בר יאשיה אומר וכי שניהם היו מדברים והלא כבר נאמר (ואתה) [אתה] וגו' אלא כיון שהיה משה מדבר היה אהרן מימינו ואלעזר בשמאלו ואיתמר מימינו של אהרן והיה הדיבור יוצא מבין שניהם, ר' שמעון בן יוחאי אומר משה היה חולק כבוד לאהרן ואומר לו למדנו ואהרן חולק כבוד למשה ואומר למדנו והדיבור יוצא מביניהן כאילו שניהם מדברים, דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחודש הדיבור בראש חודש ולקיחה מבעשור ושחיטה בארבעה עשר, או אינו אלא הדיבור ולקיחה מבעשור ושחיטה בארבעה עשר, תלמוד לומר החודש הזה לכם דברו אימתי היה הדיבור בראש חודש, רבי אחא בר יאשיה אומר או אינו אלא הדיבור ולקיחה בראש חודש ושחיטה בארבעה עשר, תלמוד לומר דברו אל כל עדת ישראל לאמר אין תלמוד לומר לאמר אלא להפסיק הענין הדיבור בראש חודש ולקיחה בעשור ושחיטה בארבעה עשר, רבי יוסי הגלילי אומר או אינו אלא הדיבור בראש חודש ולקיחה ושחיטה בעשור תלמוד לומר והיה לכם למשמרת וגו', אם תאמר כן עקרת כל הכתוב, בעשור לחודש הזה ויקחו אין לי אלא עשירי שהוא כשר ללקיחה, ארבעה עשר מנין אמרת קל וחומר, ומה עשירי שאינו כשר לשחיטה כשר ללקיחה, ארבעה עשר שהוא כשר לשחיטה דין הוא שיהא כשר ללקיחה, ושלשה עשר [מנין אמרת קל וחומר ומה עשירי שאינו קרוב לשחיטה כשר ללקיחה שלשה עשר שהוא קרוב לשחיטה דין הוא שהוכשר ללקיחה והוא הדין לשנים עשר ולאחד עשר, בעשור לחודש הזה להוציא פסח דורות שפסח מצרים מקחו מבעשור ופסח דורות מקחו כל זמן: