ילקוט שמעוני תורה קפח

רמז קפח

המשך פרק יב

(מכילתא): החדש הזה לכם (שמות יב ב). אמר רבי ישמעאל: משה הראה את החדש לישראל ואמר להם כזה תהיו רואים וקובעים כן לדורות. רבי עקיבא אומר: זה אחד משלשה דברים שנתקשה משה בהן, והראהו המקום למשה כולן באצבע, כיוצא בו אתה אומר וזה מעשה המנורה, כיוצא בו וזה לכם הטמא, ויש אומרים אף בשחיטה, שנאמר וזה אשר תעשה על המזבח. רבי שמעון בן יוחאי אומר: והלא כל הדברות שנדבר עם משה לא נדבר עמו אלא ביום, והחודש הראהו לו בלילה, הא כיצד? נדבר עמו ביום והחדש הראהו לו בלילה. רבי אליעזר אומר: נדבר עמו ביום עם חשיכה והראהו החודש עם חשיכה. החודש הזה ניסן או אינו אלא אחד מחודשי השנה, כשהוא אומר חג האסיף בצאת השנה וחג האסיף תקופת השנה. אמרת אי זה חודש שיש בו חג האסיף ותקופת השנה יוצאה בו וקרוי שביעי, אי אתה מוצא אלא בתשרי, לאחר שלמדת שחודש שביעי תשרי ניסן זה ראשו, ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר בחודש הראשון הוא חודש ניסן, ראש חודשים מגיד שניסן ראש לחודשים, מנין אף למלכים תלמוד לומר ויהיה בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל וגו' הוא החודש השני למלוך שלמה, ומנין אף לרגלים תלמוד לומר חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות, ר' יצחק ור' נתן אמרי אף לשכירות בתים, אבל לא לשנים ולא לשמיטין ולא ליובלות ולא לנטיעה ולא לירקות, לכם ולא מנה בו אדם הראשון, או אינו אלא לכם ולא לגוים כשהוא אומר ראשון הוא לכם הרי לכם ולא לגוים אמור הא מה תלמוד לומר לכם, לכם ולא מנה בו אדם הראשון, נמצינו למדין שהגוים מונין לחמה וישראל ללבנה, ולא דיין לישראל שהן מונין ללבנה אלא אחת לשלשים יום מגביהין את עיניהם לאביהן שבשמים, וכשחמה לוקה סימן רע הוא לגוים שהם מונין לחמה, וכשהלבנה לוקה סימן רע לשונאי ישראל שישראל מונין ללבנה, ר' מאיר אומר כשהחמה לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב, רבי יאשיה אומר כשהמזלות לוקין במזרח סימן רע ליושבי מזרח וכו', ר' יונתן אומר אלו ואלו נתנו לגוים שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו, ראש חודשים שומע אני מעוט חודשים שנים תלמוד לומר לחדשי השנה: