ילקוט שמעוני תורה קמב

רמז קמב
ויהי כאשר בא יוסף. ר' אליעזר אומר: בקילוס היה בא.

ויפשיטו את יוסף, זה הפינס. את כתנתו, זה חלוק. את כתונת הפסים, זה הפרגוד. אשר עליו, זה פלמניא.

ויקחוהו וישליכו אותו הבורה. מי היה זה? שמעון; אימתי פרע לו? "ויקח מאתם את שמעון". כיון שנתנוהו בתוך הבור, היה שמעון מצוה והיו משליכים אבנים כדי להרגו; אבל כשנפל הוא ביד יוסף, היה משליך עליו פטומות כדי להאכילו.

והבור רֵק אין בו מים. דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבא: מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו. אמר ר' אחא: נתרוקן בורו של יעקב, אין בו מים – אין בו דברי תורה שנמשלו למים, דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים". כתיב: "כי ימצא איש גונב נפש מאחיו", ואתם מכרתם את אחיכם וכו'?

וישבו לאכל לחם. עבירתן של שבטים זכורה לעולם, תקוה היא להם לעולם, מאכיל לחם לכל באי עולם.

וישאו עיניהם ויראו. והלא אין דרכן של ישמעאלים להיות טוענין אלא עורות ועטרן; אלא בוא וראה מה זימן הקב"ה לאותו צדיק באותה שעה, שקים מלאים בשמים שהרוח מנשבת בהן, מפני ריחן של ערביים.

בשלושה מקומות המליכו יהודה עליהן: ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע, "ויבוא יהודה ואחיו ביתה יוסף", "ויגש אליו יהודה".

לכו ונמכרנו לישמעאלים. אמרו: נלך ונתפוס דרכו של עולם; כנען שחטא, לא לעבד נתקלל? אף זה, לכו ונמכרנו לישמעאלים.

ויעברו אנשים מדינים. עברו אותן הדינין. כתיב: "למה תתענו ה' מדרכיך"; כשרצית נתת בלבם לאהוב, כשרצית נתת בלבם לשנוא. אמר להם הקב"ה: אתם מכרתם בנה של רחל בחמשה סלעים, לפיכך יהא כל אחד ואחד מכם נותן חמשה סלעים במנה צורי. אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף, לפיכך יהא כל אחד ואחד מכם מפריש בקע לגלגלת.

וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף. כל אחד ואחד מהם נטל שני כספים לקנות מנעלים לרגליהם, שנאמר: "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים". אמרו: נחרים בינינו שאין אחד ממנו מגיד את הדבר הזה ליעקב. אמר להם יהודה: ראובן אינו כאן, אין החרם מתקיים בתשעה. מה עשו? שתפו למקום עמהם וחרמו. הגידו לראובן שעשו את החרם, ושמע החרם ושתק. ואף הקב"ה, כתיב: "מגיד דבריו ליעקב", דבר זה לא הגיד מפני החרם. וכשבאו למצרים ומצאו, אז התירו החרם ושמע יעקב, "ותחי רוח יעקב" וגו'; וכי מתה היתה רוחו של יעקב? אלא מפני החרם נסתלקה רוח הקודש מעליו, וכיון שהתירו החרם, שרתה רוח הקודש עליו כבתחילה. רבי עקיבא אומר: החרם הוא השבועה והשבועה הוא החרם, וכל מי שהוא מפר את החרם כאילו מפר את השבועה.

וישב ראובן אל הבור. והיכן היה? ר' אליעזר אומר: עסוק היה בשקו ובתעניתו; מכיון שנפנה, הלך אל הבור. ר' יהושע אומר: כל טרחותו של בית אביו היתה מושלכת עליו, וכיון שנפנה, הציץ בבור. אמר לו הקב"ה: מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה; חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה, ואיזה? זה הושע, שנאמר: "שובה ישראל עד ה' אלהיך".

וישחטו שעיר עזים. למה שחטו שעיר עזים? שדמו דומה לדם אדם.

אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך, מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דמים, שנאמר: וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם וכו'.

הכר נא הכתנת בנך היא. אמר ליה הקב"ה ליהודה: אתה אמרת לאביך, הכר נא? חייך שתמר אומרת לך: "הכר נא למי החותמת והפתילים".