ילקוט שמעוני תורה סח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ילקוט שמעוני · תורה · סח · >>

רמז סח ותקח האשה בית פרעה. ואותה לילה היה יום טוב של פסח, והביא הקב"ה על פרעה ועל ביתו נגעים, להודיע שכך הוא עתיד להכות את ארצו, שנאמר: "עוד נגע אחד אביא על פרעה". פרעה מאהבתו אותה כתב לה שטר כתובתה מכל ממונו, בין כסף בין זהב בין עבדים בין שפחות וקרקעות, וכתב לה את ארץ גשן; לפיכך ישבו ישראל בארץ גשן. וכתב לה את בתו הגר מפילגשיו לשפחה. ואף אבימלך לקחה, וירד מיכאל המלאך ושלף חרבו עליו להרגו. הנס השישי, באו עליו כל המלכים להרגו ואמרו: נתחיל ראשון בבן אחיו. ובשביל לוט לקחו את כל רכוש סדום ועמורה, ובא מיכאל והגיד לאברהם, שנאמר: "ויבוא הפליט"; הדא הוא דכתיב: "ובעל כנפים יגיד דבר". ולמה נקרא שמו פליט? אלא בשעה שהפיל הקב"ה לסמאל מקדושתו מן השמים, אחז בכנפו של מיכאל להפילו עמו, ופלטו הקב"ה מידו; לפיכך נקרא שמו פליט, ועליו אמר יחזקאל: "בא אלי הפליט מירושלים לאמר הוכתה העיר". השכים אברהם ולקח ג' תלמידיו: ענר אשכול וממרא, ואת אליעזר, ורדף אחריהם עד דן. ושם נתעכב, מפני עבודה זרה, שנאמר: "ואת האחד בדן". ושם הניח שלשה תלמידיו, ולקח את עבדו אליעזר שמנין אותיות שמו י"ח וג' מאות, ורדף אחריהם עד משמאל לדמשק. "ויחלק עליהם לילה", הוא הלילה שיצאו ישראל ממצרים. "וישב את כל הרכוש", עמד אברהם והיה מתפלל: רבון העולמים, לא בכח ידי עשיתי אלא בכח ימינך, שאתה מגן לי בעולם הזה ובעולם הבא; וענו העליונים ואמרו: "ברוך אתה ה' מגן אברהם":

לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה מרובה. לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר: ולאברם היטיב בעבורה. אמר להו רבא לבני מחוזא: אוקירו נשייכו כי היכי דתתעתרו: