ילקוט שמעוני תורה סה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ילקוט שמעוני · תורה · סה · >>

רמז סה ואברכה מברכיך. החמיר הקב"ה בכבודו של צדיק יותר מכבודו; בצדיק כתיב: ואברכה מברכיך ומקללך אאֹר, אנא; ובכבודו כתיב: "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו".

ונברכו בך. הגשמים בזכותך, הטללים בזכותך. הדא הוא דכתיב: "ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי", זה מהול וזה ערל וחס עליו. ר' יהודה אומר: "מזקנים אתבונן"; יעקב ברך את פרעה, "ויברך יעקב את פרעה". יוסף לא גלה לפרעה חלומו? דניאל לא גלה לנבוכדנצר את חלומו? אף אני, "ויגד לאסתר המלכה". ר' נחמיה אומר, אמר הקב"ה לאברהם: ונברכו בך כל משפחות האדמה; אם לעותרא אינון עתירין מינן! אלא כשנכנסין לצרה, הן שואלים לנו ואנו מגלין להם:

אמר ר' אלעזר: מאי דכתיב: ונברכו בך כל משפחות האדמה? אפילו משפחות הדרות באדמה אין מתברכין אלא בשביל ישראל. כל גויי הארץ, אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אין מתברכות אלא בשביל ישראל. אמר הקב"ה לאברהם: שתי בריכות טובות יש לי להבריך בך, רות המואביה ונעמה העמונית:

אמר רב יהודה אמר רב: ג' דברים מקצרין ימיו של אדם; מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא, דכתיב: "כי הוא חייך ואורך ימיך". וכוס של ברכה לברך ואינו מברך, דכתיב: ואברכה מברכיך. ומנהיג עצמו ברבנות, דאמר רבי חמא בר חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו? מפני שהנהיג עצמו ברבנות: