ילקוט שמעוני על בראשית מב א
וירא יעקב כי יש שבר במצרים. "אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו". וירא יעקב כי יש שבר, "כי יש סבר", זה השבע; כי יש שבר, זה הרעב. כי יש שבר, "ויוסף הורד מצרימה"; כי יש סבר, "ויוסף הוא השליט". כי יש שבר, "ועבדום וענו אותם"; כי יש סבר, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".
ויאמר יעקב לבניו למה תתראו. אמר להם: אל תצאו ובידכם פרנסה, ואל תכנסו כולכם בפתח אחד. אל תצאו ובידכם פרנסה, מפני התרעומות; ואל תכנסו כולכם בפתח אחד, מפני העין.
תנו רבנן: ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין, הרי זה מתענה עמהן. שכח ואכל ושתה, אל יתראה בפניהן ואל ינהיג בעצמו עידונין, שנאמר: ויאמר יעקב לבניו למה תתראו, אל תראו עצמכם בפני בני עשו ובפני בני ישמעאל כאילו אתם שבעים. אמר להם יעקב לבניו: בבקשה מכם, היו מצניעים את עצמכם, שאין קשה מעין הרע. לוחות הראשונות על ידי שניתנו בקולות, נשתברו; אבל לוחות אחרונות, שנאמר: "ואיש לא יעלה עמך", נתקיימו. ואף ירושלים חרבה מפני העין, "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי":
דבר אחר, וירא יעקב כי יש שבר וכי במצרים. היה אבינו יעקב שראה תבואה במצרים? אלא משנגנב יוסף נסתלקה רוח הקודש ממנו, ורואה ואינו רואה ושומע ואינו שומע. מפני מה לא נאמר "יש בר במצרים", "יש אוכל במצרים", שאמר הכתוב: "יש שבר"? והלא כבר נאמר: "ותרעב כל ארץ מצרים", ומה תלמוד לומר יש שבר? אל תקרי "יש שבר" אלא "יש סבר", שראה באספקלריא סברו במצרים, ואיזה? זה יוסף.
ויאמר יעקב לבניו למה תתראו. אמר להן: בני, גבורים אתם כולכם, נאים אתם כולכם, אל תהיו כולכם נכנסים בפתח אחד, ולא תעמדו כולכם במקום אחד, שלא תשלוט בכם עין הרע: