ילקוט שמעוני על בראשית לט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וירא אדוניו כי ה' אתו. היה מלחש ויוצא מלחש ונכנס. ולבסוף שכח, "כי נשני אלהים את כל עמלי". אמר לו: מזוג רותחין, והא רותחין. מזוג פושרין, והא פושרין. אמר: יוסף מכניס תבן לעפרים? קדרים בכפר חנניה? גוזזין בדמשק? חרשים במצרים, באתר דחרשין חרשין? עד היכן? עד שראה שכינה [עומדת] על גביו, הדא הוא דכתיה: וירא אדוניו כי ה' אתו.