לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני על בראשית לג א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא. אמר ר' לוי: ארי כעס על הבהמה ועל החיה. אמרין: מאן אזיל ומפייס יתיה? אמר להון הדין תעלה: אתון [להכא], דאנא ידע תלת מאה מתלין ואנא מפייס יתיה. אמרין ליה: אגומין. הלך צבחר וקם ליה, אמרו ליה: מה את קאים? אמר לון: אנשית מאה. אמרו ליה: אית לך במאתן, ברכאן. הלך צבחר וקם ליה, אמרו ליה: מה את קאים? אמר לון: אנשית מאתן. אמרו ליה: אית לך במאה, ברכאן. כיון דמטא [תמן] אמר לון: אנשית כולהון, אלא כל חד וחד יפייס על נפשיה. כך יעקב אמר: יש בי כוח לסדר תפילה, יש בי כוח לערוך מלחמה. וכיון דמטא, ויחץ את הילדים, אמר לון: כל חד וחד זכותיה תקום ליה.