ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתכז
והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם. וירמיה אמר תשיב להם גמול ה' כמעשה ידיהם, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר מה שעשו לנו תעשה להם גמול כמעשה ידיהם ומה שעשו במקדש השב לשכנינו שבעתים, רבי נחמיה אומר מה שעשו לנו תשיב להם גמול, ועל ששרפו תורתך שכתוב בה מזוקק שבעתים השב לשכנינו שבעתים אל חיקם שבעתים אל חיקם רבי יודן בן גדיא ורבי יהושע בן לוי ורבנן, רבי יודן אומר זכור מה שעשו לנו במילה שהיא נתונה בחיקו של אדם. ואתיא כי הא דאמר רבי לוי בשם רבי יוחנן מה היו עושים בני ביתו של עמלק לישראל היו מחתכין מילותיהן והיו מזרקין כלפי מעלה והיו אומרים הרי לך מה שבחרת, ורבי יהושע אומר זכור להם מה שעשו בבית המקדש שהוא חיקו של עולם שנאמר ומחיק הארץ עד העזרה, בא שמואל ופרע להם שנאמר וישסף שמואל את אגג, מה עשה לו אבא בר כהנא אומר היה מחתך מבשרו זיתים ומאכיל לנעמיות הה"ד יאכל בדי עורו ברר לו מיתה מרה. ורבנן אמרין העמיד ארבע קונדיסין ומתחו עליהן והוא אכן סר מר המות כך מימיתים את השרים מיתות חמורות, ורשב"נ אמר בדיני ב"נ דנו לא בעדים ולא בהתראה. [ואנחנו עמך וגו' לדור ודור נספר תהלתך] א"ר יוחנן משקלם דוד להקב"ה בכל מיני שבח מהו אומר בסוף קגוסו תהלת ה' ידבר פי תהלה לקלוסו של הקב"ה:
למנצח אל שושנים וגו' רועה ישראל האזינה. (יט) מה שנת גאולה פרנסה אף שנת פרנסה גאולה, מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום, מה הגאולה פלאים אף הפרנסה פלאים, אמר רבי שמואל בר נחמני והפרנסה גדולה מן הגאולה שהגאולה על ידי מלאך שנאמר המלאך הגואל אותי, והפרנסה על ידי עצמו שנאמר האלהים הרועה אותי הוי רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף, יוסף כנס משנות השובע לשנות הרעב אף אנו כנס לנו מחיי העולם הזה לחיי העוה"ב, מה יוסף כלכל כל אחד לפי מעשיו שנאמר ויכלכל יוסף את אביו אף אנו כלכלנו לפי מעשינו, אמר רבי מנחם בשם רבי אבין מה יוסף גמלוהו אחיו ועה והוא גמלם טובה אף אנו גמלנוך רעות גמול אותנו טובות. נוהג כצאן, אמר אסף רבון העולמים אם חטאו לפניך כבני אדם אל תפרע מהם אלא כצאן שאין להם עון ואין להם עונש. יושב הכרובים הופיעה (ברמז תשנ"ט):