ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתטז
למנצח על ידותון לאסף מזמור. כשהקב"ה מראה לנביאים הצרות הבאות על ישראל הם עומדין ומתרעמין לפני הקב"ה לכך נאמר למנצח על ידותון מהו ידותון על הדתות ועל הדינין שהראה הקב"ה שעוברין עליהם, כיון שהיו רואין היו צועקים לפני הקב"ה והיו והיו נותנים את קולם שנאמר קולי אל אלהים ואצעקה, וכן אתה מוצא בחבקוק שאמר על משמרתי אעמודה, אזעק אליך חמס, למה כי עוד חזון למועד. מאנה הנחם נפשי, למה היא ממאנת להנחם שאינה יודעת עד מתי תודיעני עתך ואני מתנחמת, אדם בא להכות את בנו אמר ליה עשר רצועות אתה לוקה, הכהו אחת אמר ליה עוד תשע, שניה אמר ליה עוד שמונה מתנחם והולך ואימתי אינו מתנחם בזמן שאין מודיעו כמה עליו ללקות, כך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה מאנה הנחם נפשי למה שאיני יודעת את הקץ שנאמר הודעיני ה' קצי. אזכרה אלהים ואהמיה, כשישראל מזכירין להקב"ה מעיהם הומים עליו שנאמר דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו, וכשהקב"ה מזכיר את ישראל מעיו הומים עליהם שנאמר כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו:
אחזת שמורות עיני נפעמתי ולא אדבר. איני ישנה כל אשמורותי בלילה אלא מתפעמת והולכת. חשבתי ימים מקדם, חשבתי לימיו של אותו שבא מקדם זה אברהם שנאמר מי העיר ממזרח, חשבתי לימיהם של אבות חשבתי שנות עולמים ולא מצאתי. אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה אלו סנהדרין. האפס לנצח חסדו האפס לשון יוני הוא אפס הניח לכך נאמר האפס לנצח חסדו, וכה"א וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו ועכשו הניחם, גמר אומר לדוד ודוד גמר הדבר שנאמר כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם ה' את החסד ואת הרחמים. ד"א חשבתי ימים מקדם אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע יושבת אני ומחשבת לכמה שנים נגאלתי מבבל ממדי ומיון, חלותי היא שנות ימין עליון אמר רבי לוי אם חליים הם יכולין להתרפאות. ד"א אמר רבי אלכסנדרי כל הדברים האלה שבאו עלינו על ידי שלא חלינו להקב"ה, ואין הלשון הזה אלא לשון תפלה שנאמר חלו נא פני אל (ברמז תצ"ז). הלעולמים יזנח אדני ולא יוסיף לרצות עוד, לשעבר כשהיה משה בכעס עם ישראל הקב"ה מרצה שנאמר ושב אל המחנה:
אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי. רבי איבו ורבי יהודה בר' סימון, רבי איבו אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע מזכרת אני שכר שנשכרתי לפניך בלילן של מלכיות כד"א אשר מגן צריך בידך, ר' יהודה ברבי סימון אומר מזכרת אני שירות ששרתי לפניך בלילות כד"א ונגינותי ננגן כל ימי חיינו, בלילה זה לילו של פרעה אותו שכתוב ויהי בחצי הלילה, לילה זה לילו של גדעון ויאמר ה' אליו קום רד אל המחנה כי נתתיו בידך, לילה זה לילו של סנחריב ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור. עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי משתעי אנא עם לבבי ומפשפשא עובדי ואומר הלעולמים יזנח חס ושלום לא שבק ולא ישבק כי לא יזנח לעולם אדני. ולא יוסיף לרצות עוד, לשעבר היה מרצה לאחרים בשבילי משה כועס ואתה מרצה אותו בשבילי ושב אל המחנה, אליהו כועס ואתה מרצה אותו בשבילי לך שוב מדברה דמשק, ועכשו לא לרצות ולא לרצות האפס לנצח חסדו. גמר אומר לדור ודור. רבי חנינא בר פפא ור' סימון, ר' חנינא בר פפא אמר נגמר אותו דבר שאמרת למשה בסיני וחנותי את אשר אחון, ורבי סימון אמר הא חסילא והא מסכמא עם ירמיהו שאמר כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם ה' את החסד ואתה רחמים:
השכחח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה, השכחת שאתה חנון ורחום ה', השכחת חנייתך אל על פי ה' יחנן ועל פי ה' יסעו, השכחת חניותיך אל אהל מועד גלגל נוב וגבעון ובית עולמים שנים. אם קפץ באף רחמיו סלה אע"ג דהוא כעים רחמוי קריבין. ואומר חלותי היא שנות ימין עליון אמר רבי שמואל בר נחמני על שלא חלינו פניך בתשובה נשתנית הימין, א"ל רבי אלכסנדריא נתחללה אותה שבועה (שאמרת לנו) [שכרת עמנו] בחורב ונשתנית הימין, אמר רבי שמעון שמעת מימיך גלגל חמה חולה ואינו יכול לעלות, לבנה חולה ואינה יכול לעלות, לשמשיו אין חליים ולו יש חליים. א"ר יצחק משל לגבור שהיה שרוי במדינה והיו בני המדינה בטוחים בו כשיבואו הגייסות לשם הוא יוצא ומראה להם פנים ומיד בורחים, כיון שבאו הגייסות לשם א"ל ימיני חששה לי, אבל הקב"ה אינו כן אלא לא קצרה יד ה' מהושיע כי עונותיכם היו מבדילים. חלותי, אמר רבי שמעון בן לקיש אם חליים אינהו אית סברא דמאן דחשש סופא מתסייא ואם נשתנית ימין לית סברא, היא דעתיה דרשב"ל כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו אם מאיסא היא לית סברא ואם קציפה היא יאת סברא דמאן דכעיס סופא מתרצי. אלהים בקדש דרכך, בקדושה (כתוב ביהושע ברמז ל"ג):
אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עוזך. מלמד שהחזיר הקב"ה את התורה על עו"א שנאמר יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך, וכן הוא אומר ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן, יכול שרצו לשמוע, בא מיכה המורשתי ואמר ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו הא למדת שלא רצו לשמוע, בא דוד ונתן הודאה למקום על כך אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עוזך ואין עוז אלא תורה שנאמר ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. א"ר ברכיה גאלת בזרוע הה"ד או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב לוי, עם מקרב עם אין כתיב כאן אלא גוי מקרב גוי, שהיו אלו ערלים ואלו ערלים אלו מגדלי בלורית ואלו מגדלי בלורית אם כן לא היה מדת הדין נותנת שיעלו לעולם, אמר רבי שמואל בר נחמני אלולי שאסר הקב"ה עצמו בשבועה לא היו ישראל נגאלים ממצרים לעולם שנאמר לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי ואין לכן אלא שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי וגו'. גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה, וכי יוסף ילד והלא וכו' (כתוב בשמואל ברמז קכ"ט):