ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תת
יאתיו חשמנים מני מצרים. אמר רב כהנא כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי אמור לי שנים ושלשה דברים שאמרת משום אביך, שלח לו כך אמר אבא עתידה מצרים שתביא דורון למלך המשיח, כסבור שלא לקבל ממנה אומר לו הקב"ה קבל מהם בשביל אכסניא שעשו לבני במצרים שנאמר יאתיו חשמנים מני מצרים, נשאה כוש קל וחומר בעצמה ומה אלו שנשתעבדו בהם כך אנו שלא נשתעבדנו בהם על אחת כמה וכמה, מיד כוש תריץ ידיו לאלהים, נשאה מלכות הרביעית קל וחומר בעצמה ואמרו ומה הללו שאין אחיהם כך אנו אחיהם על אחת כמה וכמה, אמר הקב"ה לגבריאל גער חית קנה, מאי גער, גער בחיה וקנה עדה. ד"א גער בחיה שדרה בין הקנים שנאמר יכרסמנה חזיר מיער וגו', א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן א"ל גער בחיה שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד. עדת אבירים בעגלי עמים ששחטו אבירי עם כעגלים שאין להם בעלים, מתרפס ברצי כסף שפושטין פסת יד לקבל ממון ואין עושין רצון בעלים. בזר עמים קרבות יחפצו מי גרם לישראל שיתפזרו בין האומות, קרבות שהיו חפצים בהן:
נורא אלהים ממקדשיך אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אל תקרי ממקדשיך אלא ממקודשיך בשעה שהקב"ה עושה דין במקודשים מתעלה ומתקדש, וכן אתה אומר לא מתו נדב ואביהוא אלא להתקדש בכבודו של מקום שנאמר בקרובי אקדש, והיכא רמיזא דכתיב ונועדתי לך שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי, וכיון שידע אהרן שבניו ידועי המקום הם שתק וקבל שכר על שתיקתו שנאמר וידום אהרן (כתוב ברמז תש"ל וברמז תשל"א וברמז תש"א). וכן דוד אומר דום לה' והתחולל לו אע"פ שהוא מפיל לך חללים, ואף שלמה אמר עת לחשות ועת לדבר פעמים שאדם מדבר ומקבל שכר על דבורו: