ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשפט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


נוראות בצדק תעננו. ר' יהודה בשם ר' יצחק נוראות שעשית עמנו בעולם הזה בשביל יסורין שאתה מביא עלינו בעולם הזה. רבי חגי בשם רבי יצחק נוראות שאתה עתיד לעשות בעולם הבא בשביל יסורין שאתה מביא עלינו בעולם הבא:

מבטח כל קצוי ארץ. אתה הוא בטחון של בעלי זרועות בשמך הם בטוחים, יוצאי דרכים בשמך הם בטוחים, מפרשי ימים בשמך הם בטוחים, יוצאי בשיירא בשמך הם בטוחים.

וים רחוקים. רבי חנינא בר פפא שאל את רבי שמואל בר נחמני מהו וים רחוקים, אמר ליה נמשלה התשובה לים מה הים הזה לעולם פתוח אף שערי תשובה לעולם פתוחים, ונמשלה התפלה למקוה מה מקוה פעמים פתוחה פעמיים נעולה כך שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון, מה המקוה הזו אדם מבקש לטבול ומצא שם אביו או רבו מתבייש והולך לו אבל הים הזה מפליג קימעא ויורד וטובל:

מכין הרים בכחו נאזר בגבורה. אמר מר זוטרא בר טוביא אמר רב בעשרה דברים נברא העולם, ואלו הם: בחכמה, בתבונה, בדעת, בכח, בגבורה, בגערה, בצדק, במשפט, בחסד, וברחמים. בחכמה ובתבונה, שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. בדעת, דכתיב בדעתו תהומות נבקעו. בכח וגבורה, דכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה. בגערה, דכתיב עמודי שמים ורופפו ויתמהו מגערתו. בצדק ובמשפט, דכתיב צדק ומשפט מכון כסאך. בחסד וברחמים, דכתיב זכר רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה:

פלג אלהים מלא מים. תאנא כמין קובה יש בשמים שמשם גשמים יורדין. כותי אחד שאל את ר' מאיר אפשר פלג אלהים מלא מים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום, א"ל כל אותה זיעה שיצאה לא ממך יצאה, א"ל הן, א"ל ומה אתה שאתה בשר ודם לא חסר ממעינך כלום ממעינו של הקב"ה עאכ"ו. אמר רבי יוחנן נטל הקב"ה כל מימי בראשית ונתם חציים ברקיע וחציים באוקינוס שנאמר פלג אלהים מלא מים. ועוד שאלו, אפשר המים העליונים תלוים במאמר, אמר לו הבא לי אפרכס, הביא לו אפרכס ונתן עליו טס של ברזל ושל זהב ולא עמדו המים, כיון שנתן אצבעו עמדו המים, א"ל אצבעך אתה נותן, א"ל ומה אני שאני בשר ודם אצבעי משמרה המים, אצבעו של הקב"ה על אחת כמה וכמה. הוי המים העליונים (ד) תלוין במאמר:

תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמוגגנה צמחה תברך. אמר ר' יוחנן גדול (מאד) יום ירודת גשמים שאפילו גייסות פוסקות בו שנאמר תלמיה רוה נחת גדודיה וגו'. מטר משקה מרוה מזבל מעדן וממשיך, מאי קראה תלמיה רוה נחת גדודיה וגו'.

שנו רבותינו: רבי מאיר אמר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, ר"א ור"ש אומרים באחד בתשרי, אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו: לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו, ר' מאיר סבר אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר, ואימתי עמקים יעטפו בר באדר, מתעברות באדר ויולדות באב ראש השנה שלהם אלול, רבי אליעזר ור' שמעון סברי אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שיתרועעו אף ישירו, ואימתי שבלים אומרות שירה בניסן, מתעברות בניסן ויולדות באלול ראש השנה שלהם תשרי, ואידך נמי הכתיב יתרועעו אף ישירו, ההוא באפלייתא דהוו בניסן, ואידך נמי הכתיב ועמקים יעטפו בר, ההוא בחרפייתא דהוו מאדר: